ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרסו דין מי שהחשיך לו בדרך ובו כ"ז סעיפים:כא

כא

כא מי שבא מן הדרך בליל שבת ובהמתו טעונה^קנה (שנטל המשוי מעליה כשרצתה לעמוד והניחו עליה כשהיא מהלכת^קנו או שהחשיך כשהיא הלכה סמוך לעיר) (ט) כשיגיע לחצר החיצונה^קנז של העיר שהוא מקום המשתמר הראשון^קנח נוטל מעליה הכלים המותרים לטלטלם בשבת^קנט.

(ולכתחילה יטלם (י) קודם שעמדה בחצר כדי שלא תעשה היא הנחה ואם עמדה אין בכך כלום שהיא הנחה בלא עקירה שהרי כשהגיע לפני פתח החצר שעמדה שם מעט קודם שנכנסה צריך היה ליטול המשוי מעליה קודם שעמדה^קס ולהניחו עליה אחר שעקרה רגליה ליכנס לחצר^קסא כדי שלא תעשה היא הנחה ועקירה כמו שנתבאר למעלה^קסב).

ואפילו אם המשוי הוא יותר מט"ו סאין שאם היה על עגלה היה אסור להורידו ממנה בשבת כמו שיתבאר בסי' של"ג^קסג מכל מקום מעל הבהמה לא גזרו על זה מפני צער בעלי חיים^קסד:

הערות

קנה. לשון הרמב"ם פכ"א ה"י.
קנו. כדלעיל ס"ג.
קנז. משנה קנג , א. רמב"ם שם. טור ושו”ע ס"ט.
קנח. רש"י שם ד"ה לחצר החיצונה. וראה קו"א ס"ק ט, שמסתפק אם מותר ליכנס עד ביתו.
קנט. משנה שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
קס. רמב"ם בפירוש המשנה רפכ"ד. תוספות יום טוב שם.
קסא. מהרש"א קנג, ב ד"ה גמרא א"א.
קסב. סעיף ג.
קסג. סעיף ה.
קסד. מ"א ס"ק יב. וראה גם לקמן סי' שה סכ"ד וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.