ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרסו דין מי שהחשיך לו בדרך ובו כ"ז סעיפים:כ

כ

כ וכל זה בכיסו או מציאה שבאה לידו מבעוד יום אבל אם מצא ארנקי בשבתקמד (אפילו בתוך עיר (ז) המעורבת) אסור אפילו לומר לנכרי ליטלוקמה אע"פ שירא פן יקדמנו אחרקמו דכיון שאדם יכול להעמיד עצמו עליהקמז לא התירו לו שום איסור של דבריהם (אפילו איסור טלטול מוקצה ע"י נכרי שאף שיש מתיריןקמח איסור זהקמט במקום הפסד מרובה מכל מקום כאן אינו מפסיד כלום משלו אלא שנמנע מהריוחקנ).

ומכל מקום מותר לישב אצלו ולשמרו עד למוצאי שבתקנא שמותר לשמור המוקצה בשבת כמ"ש בסי' ש"[ו]קנב וכל שכן שמותר לומר לנכרי לשומרוקנג (ואם מביאו (ח) מעצמו אין צריך לומר לו כלוםקנד):

הערות

  1. קמד. רא"ש ב"מ פ"א סי' כב. הגהות מרדכי שם רמז תכג בשם תוספות. שו"ע סי"ג.
  2. קמה. מ"א ס"ק כא. וראה קו"א ס"ק ז.
  3. קמו. רא"ש שם. הגהות מרדכי שם. שו"ע שם.
  4. קמז. כדלעיל ס"ב.
  5. קמח. מ"א סי' שז סוף סק"ז. וכדלקמן שם סי"ב.
  6. קמט. של טלטול מוקצה ע"י נכרי.
  7. קנ. ראה זכרון יוסף ס"ק קסט.
  8. קנא. רמב"ם פ"כ ה"ז. וראה קו"א סק"ז.
  9. קנב. סעיף ג.
  10. קנג. באר היטב ס"ק יא בשם באה"ט שלפניו.
  11. קנד. כדלעיל סוף סי"ח וש"נ. וראה הטעם בקו"א ס"ק ח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.