י
י ויכול ליתנו לקטן אפילו הגיע לחנוך והוא בנו שחייב לחנכו במצותסט מכל מקום חינוך זה אינו אלא מדברי סופריםע והתירו לו חכמיםעא כדי שלא יבא לעשות בעצמועב.
ומכל מקום כשנותנו לו או אפילו לחרש ושוטה צריך ליתנו להם כשעקרו רגליהם ללכת וליטלו מהם כשהם רוצים לעמודעג כדי שלא יעשו עקירה והנחה כמו שנתבאר למעלהעד שאף שאינו מצווה על שביתתםעה מכל מקום הרי אסור להאכילם דבר האסור בידים מן התורהעו כמו שיתבאר בסי' שמ"געז וזה שנותן להם כיסו אף על פי שנותן (ג) להם מבעוד יוםעח מכל מקום כיון שיודע שיוליכוהו בשבת ולדעת כן נותן להם הרי זה כמאכילם איסור בידים לפיכך אין היתר אלא שלא יעשו עקירה והנחה שאז אין בזה איסור של תורה (אף אם היה ברשות הרבים גמורה)עט והתירו לו חכמים איסור של דבריהםפ כדי שלא יבא לעשות בעצמופא.
ומכל מקום אם היה עמו חמור יניחנו על חמורופב ולא יתננו לאחד מאלו שהם בכלל אדםפג ויש במינם שחייבים במצות ויתחלפו בהםפד:
הערות
- סט. ראה לקמן סי' שמג ס"ב וש"נ.
- ע. כדלקמן שם.
- עא. פסקי רי"ד קנג, ב ד"ה איבעיא. הובא בפסקי ריא"ז פכ"ד ה"א אות ב. שלטי הגבורים שם סו, א אות ב.
- עב. כדלעיל ס"א.
- עג. תוס' קנג, א ד"ה מי. פסקי ריא"ז שם. רמב"ן שם ד"ה חמור. רשב"א שם ע"ב ד"ה כשהיא מהלכת. מ"מ פ"כ ה"ז. שו"ע ס"ו.
- עד. סעיף ג.
- עה. מ"מ שם.
- עו. ראה רשב"א שם. פסקי ריא"ז שם. לבוש ס"ו.
- עז. סעיף ה. וראה שם ס"י. בדי השלחן סי' קמז ס"ק יא. וראה העו"ב תתלא ע' 79.
- עח. מ"א סק"ח. וראה קו"א סק"ג.
- עט. כדלעיל ס"ג.
- פ. פסקי רי"ד שם (לענין חיוב חנוך). רשב"א שם ד"ה איכא (לענין חשש דילמא אתי למסרך, דלקמן סי' שמג ס"ו). וראה מ”מ וציונים. העו"ב תתלג ע' 54.
- פא. כדלעיל ס"א.
- פב. גמרא שם . טור ושו”ע ס"ג.
- פג. גמרא שם.
- פד. רש"י שם ד"ה האי אדם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.