ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרסו דין מי שהחשיך לו בדרך ובו כ"ז סעיפים:ו
ו
ו אף על פי שהתירו לו להניח כיסו על חמורו לא התירו לו לרכוב עליומב (ואפילו אם הוא בענין שאם לא ירכב עליו והכיס תחתיו אלא יהא הכיס מגולה על חמורו יהיה (ב) שם חשש מלסטים שלא יגזלהו ממנו אף על פי כן לא התירו לו איסור רכיבהמג בדרכים שלנו (שאין להם דין רשות הרבים גמורה כמו שיתבאר בסימן שמ"המד) ואף אם לא נתיר לו הרכיבה לא יבא לידי איסור של תורה אף אם יוליכנה בעצמו ומה הפרש לנו בין איסור הרכיבה ובין איסור הכרמלית שניהם הם מדברי סופרים לפיכך אין להתיר לומה (אלא טלטול המעות והולכה על ידי הבהמה בלא עקירה והנחה כדי שלא יבא להוליך בעצמו ויטלטל ג"כ המעות ויעשה ג"כ עקירה והנחה ומוטב להתיר לו מעט מדברי סופרים משיעבור על הרבה מדברי סופרים בזדוןמו אבל) הרכיבה (אין להתיר לו) אלא ילך ברגליו:
הערות
- מב. שאסור בשבת כדלקמן סי' שה סכ"ג. וראה ריב"ש סוס"י קא. תשב"ץ ח"א סי' כא. הובאו ב ב"י סוף הסימן. רמ"א ס"ב.
- מג. מ"א סק"ז.
- מד. סוף סי"א.
- מה. כסברת הטור סי' שלד. מ"א שם וכאן ס"ק ג (אף לענין טלטול מוקצה והולכה ע"י הבהמה כו'). וראה קו"א ס"ק ב.
- מו. ב"י סי' שלד ד"ה ונ"ל בשם מהר"י אבוהב. עולת שבת סי' שלד סק"ג. ט"ז סי' רמד סק"ו. וראה קו"א שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.