ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרסו דין מי שהחשיך לו בדרך ובו כ"ז סעיפים:ד

ד

ד ואפילו אם אין הבהמה שלו שאין כאן איסור משום שביתת בהמתו אעפ"כ צריך ליזהר בכל זהלב דכיון שהוא מחמר אחריה אם תעשה מלאכה גמורה יעבור על לא תעשהלג אע"פ שאינה שלולד.

ומכל מקום אם (א) אינה שלו צריך להניחו עליה אפילו יש עמו נכרילה דכיון שהוא נזהר שלא תעשה מלאכה גמורה האסורה מן התורה אלא דבר שאין בו איסור אלא מדברי סופרים אף אם אדם היה עושה כיוצא בו א"כ מוטב שיעשה ע"י הבהמה דבר האסור לו בעצמו מדברי סופרים משיעשה בעצמו דבר האסור מדברי סופרים דהיינו האמירה לנכרילו ונתינת הכיס אליו שיוליכנו לו ויעשה שליחותו בשבתלז אבל כשהבהמה שלו והוא מצווה על שביתתה אף שנזהר שלא תעשה מלאכה גמורה מכל מקום יותר טוב שתשבות לגמרילח לפיכך צריך ליתן כיסו לנכרי שאינו מצווה על שביתתולט:

הערות

  1. לב. ר"ן (סו, סוע"א) ד"ה והלא מחמר. ריב"ש סי' כד. מ"א סק"ה.
  2. לג. ראה גמרא קנג, ב ורש"י ד"ה ורחמנא. מ"מ פ"כ ה"א בדעת הרמב"ם.
  3. לד. ר"ן שם ובע"ז (ד, ב) סוד"ה ומקשו. ריב"ש שם. מ"א שם.
  4. לה. מ"א סק"א. וראה מ”מ וציונים.
  5. לו. כדלעיל סי' רמג ס"א וש"נ. וראה זכרון יוסף סי' קצה. הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 142. מ”מ וציונים.
  6. לז. ראה רש"י קנג, א ד"ה מאי טעמא. וראה גם לעיל סי' רמג שם. סי' רסג קו"א סק"ח.
  7. לח. אף שעושה רק הנחה בלא עקירה, שמותר בבהמתו כדלעיל ס"ג. ראה ר"ן שם (סו, א ד"ה מאי טעמא). מ"א ס"ק ו.
  8. לט. גמ' שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.