ט
ט ומכל מקום מותר ליתן מים בעששית שמדליקים בה בערב שבת כדי להגביה השמןע דכיון שאינו מתכוין לכיבוי כלל אין לחוש שמא יעשה כן בשבתעא ונוהגין להתיר אף אם מתכוין (ד) לכיבויעב כדי שלא תתקלקל העששיתעג כשתדליק הפתילה על שוליה לפי שבאמת אין כאן כיבוי כלל שאף אם לא יתן לתוכו מים כשיכלה השמן תכבה הפתילה ואין המים ממהרים הכיבוי כללעד אלא שמגביהים השמן כדי שלא תתקלקל העששית כשתדליק הפתילה על שוליה עם שמן מעט מזער ולפי טעם זה יש מי שאומרעה שאף בשבת מותר ליתן מים לעששית אם מדליקה נכרי לצורך חולה.
אבל אסור ליתן מים לתוך שפופרת שתוחב בה נר של שעוה או של חלב אפילו מבעוד יום שהרי כשמגיע האור לשם המים הם מכבים ממשעו (אבל מותר לתחוב הנר לתוך החול וכיוצא בו בענין שכשיגיע האור לשם ימנעהו מלשרוף יותר ויכבה מאליו שגרם כיבוי הוא כמו שנתבאר למעלהעז ואפילו משחשכה מותר לעשות כן כגון ביו"ט כמו שיתבאר בסי' תקי"דעח):
הערות
- ע. תוס' שם בסופו. ר"ן שם. טור ושו"ע ס"ד.
- עא. תוס' שם. ר"ן שם. שו"ע שם ומ"א סק"ט.
- עב. רמ"א ס"ד, שכן דעת הסמ"ג ל"ת סה (טז, ג). וראה קו"א סק"ד.
- עג. סמ" [ג] שם. ט"ז סק"ג.
- עד. תשובות הגאונים שערי תשובה סי' רלט בשם רב נטרונאי. הובא ב ב"י ד"ה ומ"ש ומ"מ. רא"ש פ"ג סי' כד. הובא במ"א סוף סק"י.
- עה. מ"א שם.
- עו. מ"א שם. וראה קו"א סק"ג וכן בסי' תקיד סק"ג שמשמע שבמקום הפסד או לצורך גדול מותר גם באופן זה.
- עז. ס"ח, ושם כתב שבאופן זה לא גזרו משום גרם כיבוי.
- עח. סעיף ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.