ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרסג מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן ובו כ"ה סעיפים:כה

כה

כה מי שקדם להתפלל ערבית של שבת קודם שהתפללו הקהל אף על פי שכבר חל עליו קבלת שבת^קפג יכול לומר אפילו לישראל חבירו שלא קבל עדיין השבת שיעשה לו מלאכה^קפד ומותר לו ליהנות מהמלאכה בשבת^קפה דכיון (ח) שלחבירו מותר הוא אין באמירתו אליו איסור כלל^קפו (ולא אסרו האמירה לנכרי^קפז אף על פי שאינו מצווה על השבת) אלא כשאומר לו בשעה האסורה לכל ישראל^קפח (עיין סי' רס"א^קפט).

וכן מי שמאחר להתפלל ערבית במוצאי שבת או שממשיך סעודתו בלילה מותר לו לומר אפילו לישראל שכבר התפלל והבדיל בתפלה שיעשה לו מלאכה ומותר לו ליהנות ולאכול ממלאכתו^קצ אע"פ שאח"כ יזכיר עדיין של שבת בברכת המזון^קצא:

הערות

קפג. כדלעיל סט"ז.
קפד. רשב"א בחידושיו שבת קנא, א ד"ה א"ר יהודה בשם ה תוס’ . הובא בר"ן ד"ה ומדאמרינן. שו"ע סי"ז.
קפה. רמ"א שם.
קפו. רשב"א שם. הובא ב ר"ן שם. וראה קו"א סק"ח.
קפז. לעיל סי' רמג ס"א.
קפח. מהר"י ווייל סי' קטז. הובא במ"א סי' רסא סק"ז. וראה גם לקמן סי' רצט סכ"א.
קפט. סעיף ג.
קצ. רמ"א סי"ז. וראה קו"א ס"ק ח ד"ה ולמדו מזה. וכ"ה לקמן סי' רצט סט"ו.
קצא. כשהוא עדיין לא התפלל ולא הבדיל. מ"א סוף ס"ק לג. וכדלעיל סי' קפח סי"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.