ג
ג אם עבר והשהה צלי שלא נצלה כמאכל בן דרוסאי במקום שאסור להשהות בין בשוגג בין במזיד אסורמט בין לו בין לאחרים עד למוצאי שבת בכדי שיעשונ.
ומכל מקום אם השהה בתנור מכוסה אפילו אינו טוח בטיט מותר בדיעבד אפילו הוא בשר שור ועזנא לפי שיש מתיריםנב אפילו לכתחלה שאין חוששים שיגלה פי התנור כדי לחתות ויש לסמוך על דבריהם בדיעבדנג.
וכן אם השהה בשר <(ב)> גדי מנותח וכיוצא בו אצל הגחלים לא על הגחלים ממש בין בתוך התנור אפילו מגולה בין חוץ לתנורנד יש להתיר בדיעבד לפי שיש מתיריםנה אפילו לכתחלה שאין חוששים שיחתה בגחלים דכיון שהבשר הוא רך אם יחתה בגחלים יתחרך הבשר שאין צריך אלא חמימות האש בלבד אבל על גבי הגחלים ממש אפילו בשר גדי אסור לדברי הכלנו אפילו בדיעבד אם לא נצלה כמאכל בן דרוסאי מבעוד יום דכיון שהניחו על גבי הגחלים ממש אינו חושש אלא שיצלה מהרה אע"פ שיתחרך ושמא יחתה אבל כשנצלה כמאכל בן דרוסאי מאחר שראוי לאכילה קצת למה יחתה להפסידונז ולפיכך מותר אפילו להאוסרים לכתחלה אף בקדרהנח:
הערות
- מט. הגהות אשרי פ"א סי' מ. שו"ע ס"ג.
- נ. ראה גם לעיל סי' רנג סי"ג וש"נ.
- נא. ב"ח סוד"ה אע"פ. מ"א סקי"א.
- נב. רב אשי יח, ב ללישנא בתרא, שפסקו כמותו ספר התרומה סי' רכד. ר"ן שם (ו, ב) סוד"ה נמצא, בשם הרז"ה שם ד"ה ומאי. סמ"ג ל"ת סה (יד, א). סמ"ק סי' רפא (ע' רפז).
- נג. ב"ח שם. מ"א שם.
- נד. ראה ב"י סוד"ה אע"פ בדעת הרמב"ם פ"ג הי"ג.
- נה. רמב"ם שם. שו"ע ס"א.
- נו. ראה רמב"ם שם הט"ז. ב"י שם. ט"ז סק"א.
- נז. שו"ע ס"ב. ט"ז שם.
- נח. מ"א סק"ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.