כט
כט אבל אם נתן נכרי מים לתוך הקדרה הקבועה בתנור כדי שלא תבקע כשיסיק התנור ואח"כ הסיק התנור ונרתחו המים מותר ליהנות הישראל מהם בשבתשח <(יא)> ואפילו לכתחלה מותר לומר לו שיתן מים בקדרה קודם שיסיק התנור לדברי הכלשט שהרי אין כוונתו כלל לחמם המים אלא לחמם הבית שאין נותנים מים בקדרה אלא כדי שלא תבקע הקדרהשי.
(ומכל מקום אם הישראל חפץ באותן המים שיתחממו להדיח בהם כלים אסור לומר לנכרי שיתנם לקדרה דכיון שהישראל בעצמו אסור לו ליתנם שם אפילו סמוך לחשכה אם חפץ בהם להדחת כלים) משום גזירה שמא יחתה בגחלים לאחר שיוסק התנור כמו שיתבאר בסי' רנ"דשיא אסור לומר לנכרי ליתנם שם שכל דבר מדברים אלו שנתבארו בסימן זה שאסור לעשותו משום גזירה שמא יחתה או משום שנראה כמבשל בתחלה אסור לומר לנכרי לעשותושיב ואפילו אם אין לו חפץ כלל במים שיתחממו אסור לו ליתן המים בעצמו אפילו קודם שהוסק התנורשיג:
ולפי המנהג שנהגו כסברא הראשונה (דסעיף כ"ח) אף אם כוונתו בנתינת המים כדי לחממם מותר כיון שעיקר כוונתו בהסיקו הוא בשביל הביתשיד ואם נתן המים בקדרה לאחר שהסיק התנור אע"פ שהיתה הקדרה צוננת עדיין כשנתן בה המים אם ידוע בבירור שנתנן כדי לחממם הרי הם אסורים עד מוצאי שבת בכדי שיעשו לדברי הכל כדין נכרי שעשה מלאכה גמורה בשביל ישראלשטו אבל מן הסתם לא נתנן אלא כדי שלא תבקע הקדרהשטז:
הערות
- שח. מ"א סקמ"א. וראה גם לקמן הל' שהייה והטמנה בקצרה ד"ה וליתן.
- שט. משמעות מ"א שם. וראה גם לקמן שם. וראה קו"א סקי"א.
- שי. מ"א שם.
- שיא. סעיף טו וש"נ.
- שיב. ראה רמ"א ס"ה.
- שיג. מ"א שם.
- שיד. ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' פח. שבת כהלכה פ"א בביאורים עמ' עא ואילך.
- שטו. ראה לקמן סי' שכה ס"ט. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' צג-צד.
- שטז. ומותר - מ"א שם. וראה העו"ב שם ע' צא ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.