כה
כה וכל זה כשהחזיר הישראל בעצמו אבל אם החזיר על ידי נכרירנא אפילו במזיד מותררנב אפילו מצטמק ויפה לורנג אם היה מבושל כל צרכו שאינו נהנה ממנו כל כךרנד כיון שכבר היה ראוי לאכולרנה.
במה דברים אמורים כשהיה חם קצת מתחלה שהיה ראוי לאכולרנו אבל אם היה צונן לגמרי שלא היה ראוי לאכול וחממו הנכרי אפילו מעצמו בשבת בשביל ישראל במקום שאסור להחזיר שם בשבת (לדברי הכל) והישראל בעל התבשיל ראה ושתק כיון שהועילו מעשה הנכרי אסור לכל אדם לאכלו אפילו לאחר שיצטנןרנז עד שימתינו במוצאי שבת בכדי שיעשו.
אבל אם הישראל בעל התבשיל לא ידע כשהחזירו הנכרי שהוא צונן לגמרי או שלא ראהו כלל כשהחזירו הרי זה מותר שמן הסתם אין הישראל רוצה כלל שיחמם הנכרי את תבשילו לאחר שנצטנן לגמרי ולא כל הימנו שיאסור את התבשיל של ישראל בעל כרחורנח.
(ואפילו אם צוה את הנכרי להחזיר) אם החזיר (אפילו הישראל בעצמורנט) למקום שיש מתירים אפילו לכתחלה כגון שסמך אצל תנור שאינו גרוף וקטוםרס או כנגד המדורהרסא תבשיל שנתבשל כל צרכו ויש בו מרק ונצטנן לגמרי ונתחמם שם עד שהיד סולדת בו שאע"פ שיש בה חיוב חטאת (לישראל) מכל מקום כיון שיש מתירים אפילו לכתחלה כמ"ש בסי' שי"חרסב יש לסמוך על דבריהם בדיעבד (שלא לאסור מעשה הנכרי אפילו צוהו ישראל) רסג:
הערות
- רנא. הגהות מרדכי פ"ג עט, ב. הגהות אשרי שם פ"ג סי' ב. רמ"א ס"א.
- רנב. ראה מנחת פתים סי' רנג. לחם שלמה סי' נ ס"ק ב. תשורת ש"י סי' שכח.
- רנג. ט"ז סק"ח. וראה הגהות מרדכי שם.
- רנד. הגהות אשרי שם. ט"ז שם. מ"א סקי"ג.
- רנה. מ"א שם.
- רנו. רמ"א ס"ה .
- רנז. ב"י סוף הסי', בשם הרשב"א בתשובה. רמ"א שם. וראה תהלה לדוד סק"ט וסק"כ. מנחת פתים שם. הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 81. העו"ב (ירות"ו) ח"ד ע' קב, קה.
- רנח. אור זרוע הל' ערב שבת סי' ח בסופו. ד"מ אות ז. מ"א סקל"ח. וראה אמרי יושר ח"א סי' קכט. ברכת שלום ע' צח. העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' עב.
- רנט. אבל ראה לקמן סי' שיח ס"ט שבנצטנן לגמרי נוהגין לאסור אפילו בדיעבד. וראה קובץ אהלי שם ע' קכז ואילך. קיצור הלכות במילואים ע' לד ואילך. וראה בדי השלחן סי' קכד סק"ג.
- רס. כדלעיל סכ"א.
- רסא. כדלקמן סי' שיח סכ"ד.
- רסב. סעיף ט וש"נ.
- רסג. מ"א סקל"ז. וראה קו"א סק"ט. קיצור הלכות במילואים ע' מז ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.