יג

יג היוצאים בשיירא במדבר והכל יודעים שהם צריכים לחלל שבת כי מפני הסכנה לא יוכלו לעכב לבדם במדבר בשבת אסורים לצאת תוך ג' ימים לפני השבת^צח מטעם שנתבאר למעלה^צט אלא א"כ הולכים לדבר מצוה כגון לעלות לארץ ישראל שאז אם נזדמנה להם שיירא אפילו בערב שבת מותרים לצאת^ק ולכתחלה יפסקו עמהם לשבות בשבת^קא ואם אח"כ כשיהיו במדבר לא ירצו לשבות יכולים ללכת עמהם חוץ לתחום אפילו יותר מי"ב מיל אם מתייראים מפני חיות רעות או אפילו אם מתיירא מפני לסטים שלא יגזלו ממנו בהמה ולא יוכל ללכת ברגליו או אם יקחו ממונו ולא יוכל לחיות עוד במדבר או אם יקחו מלבושיו בזמן הקור כמעט ימות בקרירות כל אחד מאלו נקרא פיקוח נפש ומותר לו לילך עמהם^קב.

ויש אומרים^קג כיון שיודע בבירור גמור שבודאי יצטרך לחלל שבת אסור לצאת אפילו ביום ראשון אפילו לדבר מצוה ולא התירו לדבר מצוה או קודם ג' ימים שלפני השבת אלא להפליג בספינה שאין שם ודאי גמור שיצטרך לחלל שבת שאפשר כשיגיע השבת יגיעו לנמל אחר ויעמדו שם כל השבת ואזי לא יחללו בעשיית מלאכה (ז) ולא בתחומין אע"פ שאין במים עומק י' טפחים אע"פ שקרוב לודאי הוא שיצטרך לחללו^קד הקילו חכמים קודם ג' ימים או לדבר מצוה אפילו בתוך ג' ימים אבל כשהוא ודאי גמור שיצטרך לחללו לא הקילו כלל בשום ענין.

ויש להחמיר כדבריהם אבל אין למחות ביד המקילין הואיל ויש להם על מי שיסמכו^קה.

ואפילו מי שהולך (ח) לארץ ישראל לסחורה ולא כדי להתיישב בה אין למחות בידו לפי שיש מי שאומר שזהו ג"כ דבר מצוה שהרי אמרו חכמים^קו כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא^קז.

ומכל מקום אם הולך בתוך ג' ימים לסחורה או לראות פני חבירו יש למחות בידו הואיל ורבו האוסרים שאין זה חשוב דבר מצוה כלל^קח: