ו
ו ואפילו אם ידוע לו שלא יצטרך לחלל השבת כלל שהנכרים עושים הכל מכל מקום אם עיקר ההליכה של הספינה הוא בשביל ישראל כגון שרובה ישראלמט אסור ליכנס בתוכה בתוך ג' ימים שלפני השבת אפילו אם היא מהלכת למעלה מי' טפחים לפי שמה שהנכרים עוסקים בהולכת הספינה בשבת יש בזה איסור גמורנ (אע"פ שהם עוסקים מעצמם בלא אמירת ישראל והם מתכוונים לטובתם לקבל השכר שקצצו להם בעד שיוליכו אותם למחוז חפצם והרי הם קבלנים לכך ומותר להניח לקבלן שיעשה מלאכתו בשבתנא מכל מקום כאן) שהישראל נהנה בשבת עצמה מגוף המלאכה שעושה הנכרי בשבילו בשבת (הרי כל המלאכה נקראת על שם הישראל שאף על פי שהנכרי מתכוין כדי שיגיע לו טובה מזה מכל מקום כיון שעכשיו בשעת עשיית המלאכה יש לישראל הנאה ממנה הרי היא נעשית בשבילו יותר מבשביל הנכרי שהנכרי ג"כ מתכוין בשביל הישראל אלא שעושה כן בעד השכר שיתן לונב ואינו דומה לקבלן המתקן כלים לישראל בשבת שאין הישראל נהנה בשבת עצמה מגוף מלאכה זו אלא לאחר השבתנג כשיגמרם וישתמש בהם) ולפיכך אין היתר לעולם לילך בשבת בספינה המהלכת בשביל ישראל אלא שמפני הסכנה מותר הוא כיון שכבר נכנסו לתוכה ואם לא ילכו בשבת יסתכנו א"כ אין ליכנס לתוכה אלא קודם ג' ימים שלפני השבת מטעם שנתבאר:
הערות
- מט. ראה לקמן סי' רעו ס"ז לענין מחצה על מחצה. וראה זכרון יוסף סי' קג. מ”מ וציונים.
- נ. רמב"ן הובא בר"ן שבת יט, א ד"ה תנו רבנן. רבינו ירוחם נתיב יב חי"ח (קא, סע"א). שו"ת ריב"ש סי' יז וסי' קנב. ב"י ד"ה והוי יודע.
- נא. כדלעיל סי' רמד ס"א וש"נ.
- נב. כדלקמן סי' רנב ס"י. סי' רעו ס"א. וראה חקרי הלכות ח"ד ע' לה, ב.
- נג. ריב"ש סי' יח. וראה לקמן סי' רנב סי"א. וראה תהלה לדוד סק"א. מנורה הטהורה סק"א ד"ה ומשמע בהר"ן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.