א
רמח דין המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת ובו י"ד סעיפים:
א אין מפליגים בספינהא בימים המלוחיםב פחות מג' ימים מעת לעת קודם השבת דהיינו מיום ד' ואילך ויום ד' בכלל האיסורג לפי שכל המפליגים בימים המלוחיםד יש להם בכל ג' ימים הראשונים צער ובלבול ושינוי וסת וגופם משתבר מנענוע הספינהה ואין רוחם חוזרת עד לאחר שלשה ימים מעת לעתו ואם יפליג פחות מג' ימים קודם השבת לא יהיה לו עונג בשבת.
במה דברים אמורים כשמפליג לדבר הרשותז אבל לדבר מצוה מותר להפליג אפילו בערב שבתח אע"פ שלא יהיה לו עונג בשבת לפי שהעוסק במצוה פטור ממצוה אחרתט.
ומכל מקום לכתחלה יפסוק עם הנכרי המוליך הספינה שישבות ולא יוליכנה בשבת ואם אח"כ אינו שובת אין בכך כלוםי (א) ואם אי אפשר לו לפסוק עמו שגם עכשיו אומר שלא ישבות בשבת יש אומריםיא שאסור לו להפליג עד לאחר השבת (ומכל מקום אם יש חשש שתתבטל המצוה שהולך אליה מחמת איחור דרכו יש להקל וכן אם אי אפשר בקל למצוא ספינה לאחר השבת להפליג בה יש להקל בשעת הדחקיב):
הערות
- א. ברייתא שבת יט , א. טור ושו”ע ס"א.
- ב. תשובות הרמב"ם סי' שח. מ"מ פ"ל הי"ג. שו"ע ס"ב.
- ג. ב"י ריש הסי' . מ"א סק"ב. וראה מ”מ וציונים. וראה לקמן ס"ג דהיינו מליל ד'.
- ד. תשובת ה רמב"ם מ"מ ושו"ע שם.
- ה. רי"ף שבת דף יט, א. רא"ש פ"א סי' ל"ח. טור ושו"ע ס"ב.
- ו. טור שם בשם הרי"ף. לבוש ס"א. וראה מ”מ וציונים.
- ז. שם בברייתא. טור ושו"ע ס"א.
- ח. ראה לקמן סי"ב מה נקרא דבר מצוה. ולענין שבת עצמה ראה לקמן קו"א ס"ק ה.
- ט. רי"ף ו רא"ש שם. לבוש שם. מ"א סק"ו. וכדלעיל סי' לח ס"ז וש"נ.
- י. שם בברייתא וכרבי וכן פסק רמב"ם פכ"ד ה"ו ופ"ל הי"ג. שו"ע שם.
- יא. מ"א סק"א ובסי' תריג ס"ק ח. וראה תוספת שבת סק"א.
- יב. ראה קו"א סק"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.