ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרמז דין נכרים המביאים כתבים בשבת ובו י"ב סעיפים:ב

ב

ב ואם לא קצץ לו שכר ההליכהי הרי הנכרי טורח בשביל ישראליא לפיכך אסור לשלחו אפילו ביום ראשוןיב אלא אם כן יש שהות שיוכל להגיע קודם השבת לבית הראשון הסמוך לחומהיג שבעיר שנשתלח לשםיד שאז אף אם איחר דרכו והולך גם בשבת אין בכך כלום שהליכה זו אינה מחמת הישראל אלא מחמת עצמו ואף שאפשר שיצטרך לילך בשבת מבית הראשון הסמוך לחומה שבאותה העיר עד בית של מי שצריך ליתן האגרת לידו מכל מקום כיון שאין כאן איסור אלא מדברי סופרים תולין להקל לומר שאותו אדם שצריך ליתן האגרת לידו הוא דר בבית הסמוך לחומהטו:

הערות

  1. י. גמרא שם . טור ושו”ע שם.
  2. יא. כפירוש הא' בקו"א ס"ק א, לדעת הרי"ף והרמב"ם דלקמן. וראה לקמן ס"ו, כפירוש הב' בקו"א שם, דלכו"ע טעם האיסור בלא קצץ משום דמחזי כשלוח (ראה ביאורי השולחן ע' עה וע' רח ואילך). והטעם שלא חיישינן מה שהוא טורח בשביל ישראל בשבת, ואפילו אם יודע הישראל שהנכרי עושה זאת בשבת, יתבאר לקמן סי' רנב קו"א ס"ק ז ד"ה ומיהו, דאף דלא עביד עיקר המלאכה אדעתא דנפשיה, מ"מ מה שעושה בשבת הוא כדי להשלים קבלנותו שנתחייב לעשות.
  3. יב. רי"ף שם. רמב"ם פ"ו ה"כ. שו"ע ס"א. וכ"ה לקמן סי' רנב ס"ו בדעה הא'.
  4. יג. כב"ה בברייתא שם. רי"ף ורמב"ם שם. טור ושו”ע שם.
  5. יד. טור ומ"א ס"ק ג.
  6. טו. שו"ת ה רלב"ח סי' קה. כ"מ שם. לבוש סוס"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.