יג
יג ישראל ונכרי שהם שותפים בבהמה לטחון ברחיים וכיוצא יש היתר שיעשה בה הנכרי בשבת ע"י שיתנה עם הנכרי בתחלה בשעה שקנאוה שיטול הנכרי כל שכר השבת בלבדו והישראל יטול כנגד זה כל שכר יום אחד בחול בלבדו שכשמתנה עמו כן בתחלת השותפות הרי זה כמקנה לו בלבדו כל גוף הבהמה לשבתות ולישראל בלבדו ביום אחר ואין להישראל חלק בה בשבתותצ ואינו מצווה על שביתתה ואם אח"כ נתרצה הנכרי מאליו לחלוק עמו כל השכר בשוה הרי זה מותרצא כמ"ש בסי' רמ"הצב.
ואפילו אם אחריות הבהמה הוא על שניהם בשוה כל ימות השבוע אפילו בשבת אעפ"כ אין הישראל מצווה על שביתתה מחמת שאחריותה גם עליו בשבת כיון שהתנה עמו שיטול כל שכר השבת לעצמו הרי היא קנויה לו בלבדו לשבת ואין לישראל חלק בה כלל ומה שאחריותה גם על הישראל זהו תנאי אחר שהרויח הישראל להנכרי משלו וקיבל גם עליו אחריות השבת שאז היא של הנכרי והנכרי הרויח משלו להישראל וקיבל גם עליו אחריות יום אחד בחול שאז היא של הישראלצג:
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.