ח
ח ואפילו אם הם שותפין בדבר שצריך לעשות בו מלאכה אם אין הישראל עושה בחול כנגד מה שהנכרי עושה בשבת אלא כל ימות החול הם מתעסקים בשוה שניהם ביחד או זה חצי יום וזה חצי יום או זה יום וזה יום לבד מיום השבת שהנכרי מתעסק בו לבדו אזי מותר להישראל לחלוק עמו כל השכר בשוהמג לדברי הכלמד דכיון שאין הישראל פורע להנכרי כלום בעד עבודתו בשבת שהרי אינו עובד כנגד זה בחול כלום א"כ מה שעובד הנכרי בשבת לבדו הוא מתכוין לטובת עצמו בלבד כדי להשתכר ואינו כשלוחו של הישראל שאינו עושה בשבילו כללמה ואף שאח"כ מגיע להישראל הנאה מזה שחולק עמו בשוה אין בכך כלום כיון שהנכרי לא נתכוין להנאת הישראל אלא לטובת עצמומו.
ומכל מקום יזהר שלא לחלוק שכר השבת אלא בהבלעה עם שאר הימיםמז אע"פ שמעיקר הדין אין כאן איסור משום שכר שבת שהרי אין להישראל חלק כלל במלאכת הנכרי בשבת ומה שחולק עמו בשוה מתנה הוא שנותן לו מכל מקום יש לאסור לפי שנראה הדבר כאלו הוא נוטל שכר שבתמח כיון שיש לו חלק באותו דבר שהנכרי עושה בו המלאכה בשבת:
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.