ו
ו ואם לא התנו בתחלה בשעה שנשתתפו וגם אחר שנשתתפו לא אמר הישראל להנכרי שיתעסק בשבת והוא יתעסק כנגד זה יום אחד בחול אלא הנכרי מעצמו התעסק בשבת והישראל בלבדו התעסק יום אחד בחול (סתם שלא פירש שמתעסק בלבדו בעבור שהנכרי התעסק בלבדו בשבת)לב אם אח"כ נתרצה הנכרי לחלוק עמו כל השכר בשוהלג מאליו בלא שיחשוב עמו הישראל וגם הנכרי (ב) לא הזכיר לו השבתות כלל אלא חלק עמו סתםלד יש מתיריןלה שהרי אין כאן איסור משום שכר שבת כיון שנוטלו בהבלעה עם שאר הימיםלו ויש אוסריםלז אלא יניח להנכרי שכר כל השבתות ואם אין שכר השבתות ידוע יניח לו שביעית השכר והשאר יחלוק עמו בשוה שאם יחלוק עמו כל השכר בשוה ויהנה הישראל משכר שבת (ג) נמצא שלמפרע היה להישראל חלק בעבודת הנכרי בשבתות והיה הנכרי עובד בשבילו כאילו היה שלוחולח וכן עיקר אם לא בהפסד גדוללט שאז יש לסמוך על סברא הראשונה כמו שנתבארמ:
הערות
- לב. כדלעיל ס"ב לענין שדה.
- לג. ראה קו"א ס"ק ב, שדוקא אז הוי שכר שבת בהבלעה, משא"כ כשהנכרי נוטל מאליו שכר יום השבת הן רב הן מעט והישראל נוטל שכר יום חול, הוי שכר שבת שלא בהבלעה ואסור לדברי הכל, כדלקמן סי' רמו סי"א (משא"כ לעיל שם לענין שדה, גם בזה איבעיא דלא איפשטא).
- לד. בעי' דלא איפשטא שם. ר"ת בתוס' שם ד"ה לא (דמיירי הסוגיה אף בשאר מלאכות).
- לה. רא"ש שם פ"א סוף סי' כה. טור בשמו. רמ"א ס"א.
- לו. שו"ת ריב"ש סי' קנא. וכדלקמן סי' רמו סי"ד. וראה קו"א ס"ק ב. קובץ דברי תורה ח"ז ע' נג.
- לז. רמב"ם שם. שו"ע ס"א.
- לח. משמעות המ"א סק"א . עי' ש"ך יו"ד ( ר)סי' רצד ס"ק כו ודו"ק . ונתבאר בקו"א סק"ג.
- לט. רמ"א ס"א.
- מ. לעיל ס"ב (בשדה). וכ"ה לקמן סי"ז. סי' רמו סי"ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.