ב
ב ואפילו אם לא אמר להנכרי כלום אלא הנכרי מעצמו היה עובד כל ימי השבתות והישראל היה עובד כנגדן בחול (בסתם שלא פירש שעושה כן לפרוע להנכרי שהתעסק בשבילו בשבת)ז אסור להישראל שיבא לחשבון עם הנכריח בשעת חלוקת הפירות ולומר נחלוק בשוה שכל יום השבת שעבדת עבדתי כנגדו בחולט לפי שבזה הוא מגלה דעתו שזה שעבד יום שלם בחול עבד חציו בשביל הנכרי כדי לפרוע להנכרי שעבד בשבילו חצי יום השבת ונמצא עבודת חצי יום השבת נחשבת על שמו והרי זה נוטל שכר שבתי שלא בהבלעה שהרי מזכיר את יום השבת בפירוש אלא יניח להנכרי שמאיא ירצה יטול לעצמו תחלה כנגד כל השבתות שעבד הוא לבדו והשאר יחלוק עמו בשוהיב.
ואם נתרצה הנכרי מאליו לחלוק עמו בשוה בלא שיחשוב עמו הישראל יום החול כנגד יום השבתיג או אפילו נטל הנכרי חלקו גם בעד השבתות שעבד והניח להישראל חלקו גם בעד ימות החול שעבד לבדו אלא שעשה כן מאליו בלא שיחשוב עמו הישראליד יש מתיריןטו דכיון שלא גילה הישראל עצמו דעתו בפירוש שיש לו חלק בעבודת הנכרי בשבתות אין כאן שכר שבת כללטז ויש אוסריןיז בשניהםיח מטעם שיתבאריט וכן עיקר ומכל מקום במקום הפסד גדול יש לסמוך על דברי המתיריןכ:
הערות
- ז. רמב"ם פ"ו הי"ז (לפי' המ"מ שם, וב"י ד"ה ועל ואם באו לחשבון). רש"י שם ד"ה ואם באו. סמ"ג ל"ת סה (כא, ד). ספר התרומה סי' קמו. טור ולבוש ס"ב.
- ח. ברייתא ע"ז שם .
- ט. משמעות רש"י שם ד"ה ואם באו וד"ה סתמא מאי.
- י. רש"י שם ד"ה אסור.
- יא. אוצ"ל: שאם.
- יב. רמב"ם פ"ו הי"ז. שו"ע ס"א.
- יג. ע"ז שם בעיא דלא איפשטא, לפי' רש"י שם ד"ה סתמא מאי. מ"א סק"ג.
- יד. בעיא דלא איפשטא שם, לפי' רבינו ירוחם. מ"א שם. וראה קו"א ס"ק שלפירוש זה האיבעיא רק בשדה, ולקמן ס"ו בשאר מלאכות הובא רק הפירוש הא'.
- טו. הרא"ש שם סו"ס כה. וטור בשמו. רמ"א ס"א.
- טז. ראה קו"א סק"ג.
- יז. רמב"ם שם. שו"ע סוס"א.
- יח. מ"א סק"ג.
- יט. לקמן סוף ס"ו. ובקו"א ס"ק ג.
- כ. רמ"א ס"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.