כא

כא ואם הוא בענין שיש חשש מראית העין אין להתיר מחמת הפסד מרובה שיפסיד הישראל בכל שבתות השנה אלא אם כן הוא בענין שמפסיד הרבה מכיסו ממה שצריך לשלם להשר ולפועלים ויתר הוצאותיו אבל אם הוא בענין שלא יפסיד כלום מכיסו אלא שמפסיד הריוח שהיה יכול להרויח הרבה בעשיית המלח גם בשבתות אין מתירין לו בשביל כך איסור של מראית העין ואינו דומה למכס ולמטבע שאף אם הוא בענין שלא יפסיד כלום מכיסו אלא משום שלא יפסיד הריוח של השבתות התירו לו איסור מראית העיןקיח לפי שהמכס כבר נתחייבו בו הנכרים הסוחרים העוברים בשבת ליתנו להמלך והישראל כבר קנה חיוב זה מהמלךקיט נמצא שאם לא יטלנו הישראל מהסוחרים הרי זה כמפסיד הריוח שבא כבר לכיסו וכן המטבעות שיעשו עושי המלאכה אשר למלך בעל כרחו של ישראל כבר הם קנויים לישראל ואם לא יטלם הישראל הרי זה כמפסיד הריוח שבא כבר לכיסוקכ:

הערות

  1. קיח. ראה הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 29.
  2. קיט. ראה ביאורי השולחן ע' קפב.
  3. קכ. שו"ת רש"ל שם (לגבי אילו היה גם כאן קובע לו מלאכתו בשבת, כדלעיל סי"ב). פנים מאירות שם (לגבי מקפיד על ביטולו ואיסור משתרשא ליה, שאסור לדעתו, כמבואר בקו"א ס"ק ט).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.