ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרמד איזו מלאכות יכול הנכרי לעשות בעד הישראל ובו כ"ב סעיפים:ט

ט

ט מי ששכר לו נכרי (ו) לשנה או לשתים שיכתוב לו או שיארוג לו בכל עת שיצטרך בתוך זמן משך שכירותו^נו כמו שהוא דרך השרים שיש להם סופר מיוחד שכותב לו כל עת שצריך וכשאין צריך הוא יושב בטל^נז מותר להניחו שיעשה בשבת מה שצוה לו קודם השבת (רק שיזהר שלא יאמר לו שיעשה בשבת^נח) אם אינו עושה בבית הישראל^נט לפי שאין לישראל ריוח במה שעושה בשבת שאם לא יעשה בשבת יעשה אחר השבת ואף אם המלאכה צריכה לו במוצאי שבת מיד מכל מקום אין זה נקרא ריוח אלא הנאה בעלמא^ס וריוח הוא כגון שהמלאכה היתה מתבטלת לגמרי אם לא היתה נעשית בשבת שאז הוא מרויח המלאכה ע"י שנעשית בשבת^סא וכמ"ש בסימן רנ"ב^סב וכן אם יש לו ריוח אחר שרכושו מתרווח ומתרבה ע"י שנעשית המלאכה בשבת כמ"ש בסימן רמ"ג^סג:

הערות

נו. רמב"ם פ"ו הי"ב. טור ושו”ע ס"ה.
נז. מ"א סקי"ד. הגה"ה על הגליון: עי' בקונטרס אחרון מהרב (מהדורא בתרא לסי' רמג ד"ה והשתא אתי שפיר) שחזר בו הרב, והשיג על המ"א גם בזה, דאזיל לטעמי' בסי' רמג, ומסכים דאם שכרו למלאכה מיוחדת אע"פ ששכרו לכתוב תמיד מותר עיי"ש כמבואר ברמב"ם שם הי"ד (רק שלא יקפיד עליו אם יבטל כמ"ש הט"ז סק"ה. וכדלקמן ס"י).
נח. כדלעיל ס"א ולקמן סי' רנב ס"ד.
נט. ב"י סד"ה ולענין שוכר. וכדלקמן סי' רנב ס"ה. אמנם ראה מהדו"ב שם ד"ה ומכל מקום וד"ה ומהאי טעמא, שאף בבית ישראל אין חוששים למראית העין בשכיר שנה שעושה מעצמו. וראה גם לקמן סי' רנב ס"י (בעושה מאליו).
ס. כדלעיל ס"א וקו"א ס"ק א.
סא. משמעות המ"א סק"א וצ"ע .
סב. סעיף ה. קו"א שם ס"ק ו. ולעיל קו"א ס"ק א. וראה כוננת מישרים ע' קמא.
סג. סעיף ג. וכבר נתבאר שם, כי במהדו"ב לסי' רמג חזר בו, ומסיק כהרמב"ם שם שאינו חושש לריוח של ישראל מעבודת הנכרי לעצמו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.