ד

הערות

1. לו. חלק מסעיף זה והקו"א נמצא בכתי"ק מהרי"ל (אחיו של רבינו) בשינוי לשון (מהדו"ק) ונדפס בס' תפארת יהודה קלמן ע' 178 ואילך. עיקרי השינויים יצויינו לקמן.
2. לז. ירושלמי שבת פ"א ה"ח. הובא בתוס' יז, ב ד"ה אין נותנים. תוס' ע"ז כא, ב ד"ה אריסא. רא"ש שם פ"א סכ"ג. שו"ע ס"א ובסי' רמד ס"א. לפירוש המ"א שם ס"ק ג. ונתבאר בקו"א כאן ס"ק א. וראה שו"ת צ"צ או"ח סי' כט. ביאורי השולחן ע' קלה.
3. לח. פסקי ריא"ז פ"א הלכה ה אות ה. שלטי הגבורים (ז, א). מנחת כהן משמרת השבת שער ראשון פ"ג. וראה שו"ת צ"צ או"ח סכ"ט אות ב.
4. לט. שאז אסור גם בקבלנות, כדלקמן סי' רמד ס"א וסי' רנב ס"ד.
5. מ. כדלעיל ס"ג וש"נ.
6. מא. שו"ע ס"א. וכדלעיל ס"א. ובכת"י: "מיחזי כשלוחו כשעושה בשבת כיון שלא קיבל עליו המלאכה לגמור ומלאכת ישראל הוא עושה". הטעם דמחזי כשלוחו נתבאר לקמן סי' רמו ס"ב לענין משכיר כליו לנכרי, ולקמן סי' רמז ס"ה לענין קבלנות שלא קצץ לדעת הרא"ש וסייעתו. וראה מהדו"ב ד"ה אי נמי. ההגדרה בשכיר יום כיון שלא קיבל המלאכה לגמור מבוארת בקו"א ס"ק א, ולקמן סי' רמד ס"א וסי' רמז ס"ז. אמנם במהדו"ב ד"ה ושאני שכיר יום חזר בו מביאור זה, וביאר שתלוי אם כל יום מתחשב לבדו, עיי"ש בארוכה.
7. מב. משא"כ לעיל ס"ג, ששכרו להתעסק "בכל המלאכות הצריכות" נקרא קבלנות (אלא שאסור שם מטעמים אחרים כדלעיל שם), כפי שיתבאר בקו"א ס"ק א. ושם יצויין טעם החילוק לפי מה שחזר בו במהדורא בתרא.
8. מג. ראה שו"ת צ"צ שם ס"ג ואילך. כוננת מישרים ע' מא ואילך.
9. מד. ראה זכרון יוסף אות פה. לקו"ש ח"כ ע' 57.