ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות ברכת הפירותריב שהעיקר פוטר את הטפל ובו י"א סעיפים:י

י

י לעולם אין הטפל נפטר בברכת העיקר ואפילו אם הם ב' מינים שברכותיהם שוות אלא כשהיה הטפל לפניוסב או שהיתה דעתו עליו בבירורסג בשעה שבירך על העיקר אבל אם אחר הברכה הביאוהו לפניו ולא היתה דעתו עליו בבירור בענין שאם לא היה טפל היה צריך לחזור ולברך אין טפילתו מועלת כלום לפטרו בברכת העיקר לא מברכה ראשונה אע"פ שברכותיהם שוות ועל דרך מה שנתבאר בסי' ר"וסד ולא מברכה אחרונה כשאין ברכותיהם [האחרונות] שוותסה אלא א"כ קבע עצמו על העיקר והוא דבר שקביעות מועלת בו מפני שדרכו בכך כגון פתסו וכן יין כמ"ש בסי' ר"וסז וכן שכר ודבש במדינות אלו כמ"ש בסי' רי"גסח.

ומכל מקום מי שאוכל פת או מאכל אחר למתק השתיה ודרכו בכך ברוב הפעמים הרי זה כאילו היתה דעתו עליוסט.

ואם אין דרכו בכך מברך על הפת שהכל כברכת המשקה שהיא טפילה אליוע.

(אבל אין צריך ליטול ידיו תחילהעא אף אם הוא בענין שצריך לברך עליה המוציא כגון שהיא טפילה לדבר שאין ברכתו שהכל ולענין נטילת ידים לא שייך לחלק בין אם היתה דעתו על הטפל בשעת ברכת העיקר או שנמלך עליו אחר הברכהעב אלא כיון שאוכלה בתורת טפילה לדבר אחר פטור מנטילת ידים שלא תיקנו לפת אלא כשאוכלה לסעוד הלב שסעודתה רגילה ומצויה תמיד ויש לחוש לסרך תרומה כמ"ש בסי' קנ"חעג):

הערות

  1. סב. תוספות ברכות מד, א ד"ה באוכלי. ט"ז ס"ק א. מ"א ס"ק ב. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ד הט"ו. סדר ברה"נ פ"ג הט"ז.
  2. סג. של"ה שער האותיות אות ק, סוף דיני ברה"נ (צו, ב) כלל ז ד"ה ונלע"ד. ט"ז ומ"א שם.
  3. סד. סעיף ט. והיינו כשאין שתיהן ממין הדומה זה לזה (אף שברכותיהן שוות), או לדעה הב' דלעיל שם - בכל אופן.
  4. סה. כדלעיל ריש ס"א וש"נ. וראה בדי השלחן סי' נח ס"ק כ.
  5. סו. בעל המאור ברכות מא, ב ד"ה אמר רב פפא. מ"א שם.
  6. סז. ס"ט, לחלק בין סעודה לפירות. ולענין יין ראה לקמן סי' ריג ס"א.
  7. סח. סעיף א.
  8. סט. של"ה שם ד"ה או לא היה. מ"א שם.
  9. ע. מ"א שם. כדלעיל ס"ח וש"נ. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. ובסדר ברה"נ שם השמיט פרט זה שיברך על הפת שהכל (בהלכה זו ובהלכה דלעיל שם ודלעיל סי' קעד ס"ב). וראה חקרי הלכות ח"ג יד, א.
  10. עא. כדלעיל סעיף ו וש"נ.
  11. עב. של"ה שם ד"ה אמנם בענין הנטילה (אלא שמן הספק מצריך נט"י בשניהם בלא ברכה). וכ"ה בלוח ברה"נ שם (במוסגר, ככל הלכה דלא ברירה ליה). ובסדר ברה"נ שם השמיטה.
  12. עג. סעיף א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.