ט
ט ואם לא אחזו כלל אם היה לפניו כשבירך עליו יצאלז ואם בירך ואח"כ הביאו לפניולח אף שבירך על דעת כן צריך לחזור ולברךלט.
אבל מי שבירך על פירות שלפניו ואח"כ הביאו לו יותר מאותו המיןמ או ממין אחר שנפטר בברכה הראשונה כגון שברכותיהם שוותמא או שהראשון עיקר והשני טפלמב א"צ לחזור ולברך אפילו הביאו לפניו מין האחר אחר שכלה הראשון שכבר אכלו כולומג.
והוא שכשבירך היה דעתו גם על השני לאכלו אפילו לא היה בדעתו בפירוש לפטרו בברכה זומד אבל אם לא היתה דעתו עליו בשעת הברכה צריך לחזור ולברך אם כבר אכל הראשון קודם שהביאו מין האחר לפניו אבל אם יש עדיין לפניו ממין הראשון כשהביאו לפניו מין אחר הדומה להראשון כגון ששניהם מיני פירות או ששניהם מיני משקין א"צ לחזור ולברך עליו שכל זמן שהוא עוסק באכילת או שתיית הראשון אינו עושה היסח הדעת מן הסתם אלא א"כ נמלך ממש לפי שכן דרכו של אדם כשהוא עוסק באכילה או בשתיה להמשך בה ולגרור מאכילה לאכילה ומשתיה לשתיהמה.
אבל אם שותה שכר והביאו לו דגים למתק השתיה אע"פ שהכל ברכה אחת וגם הדגים הם טפלים להשכר שעל ידי כך שותה יותר אינם נפטרים בברכה אחת אלא א"כ היתה דעתו עליהם או שהיו לפניו בשעת ברכה כמ"ש בסימן רי"במו.
(ואם הביאו לפניו מאותו המין ממש אף אם כבר אכל הראשון כולו א"צ לחזור ולברך אלא א"כ הוא נמלך ממש אבל בסתם אינו עושה היסח הדעת ממין זה שהיה לפניו בשעת הברכה להיות נמנע מלאכלו עוד כשיביאו לפניו לפי שדרכו של אדם להמשך באכילה ולהרבות בה מאחר שהתחיל בהמז).
ויש אומריםמח שלא אמרו כן אלא בסעודה שאדם קובע עצמו בה אבל בפירות וכיוצא בהם אף אם קובע עצמו בהם אין קביעתו כלום שאין קבע לפירות וכיון שלא היתה דעתו על מה שהביאו לפניו אחר הברכה אף שאינו נמלך ממש צריך לחזור ולברך בכל ענין אף אם הביאו לו מאותו המין ממש ולא אכל עדיין הראשון וספק ברכות להקל ומכל מקום לכתחלה טוב ליזהר להיות דעתו על כל מה שיביאו לומט.
ואורחים הקרואים לאכול מיני פירות כיון שדעתם על בעל הבית שזימנם הרי דעתם על כל מה שהביא לפניהםנ כמ"ש בסי' קע"טנא ואפילו הביא לפניהם מין אחר אחר שכלה הראשון א"צ לחזור ולברך:
הערות
- לז. רמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"י. לבוש ס"ד. שיירי כנסת הגדולה (הגה"ט אות ד). וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ו ה"ד. סדר ברה"נ פ"ט ה"ד. וראה גם לעיל סי' קסז ס"ו. לקמן סי"א.
- לח. ירושלמי ברכות פ"ו ה"א (לט, ב). רמב"ם שם. טור ושו"ע ס"ה.
- לט. לבוש ס"ה. מ"א ס"ק ז. ט"ז ס"ק ט לדעת הרא"ש (ברכות פ"ו סי' כ) והטור. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם. ולענין שותה מאמת המים ראה לקמן סי"א וש"נ. ועי' לקמן סי' רעא סכ"ח ובקו"א שם ס"ק ח שכשבירך ע"ד כן א"צ לחזור ולברך (כר"ת בהגהות מיימוניות ברכות פ"ד אות ז לפירוש הט"ז שם). וראה תהלה לדוד ס"ק א.
- מ. טור ו שו"ע שם. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ו ה"ה. סדר ברה"נ פ"ט ה"ה.
- מא. ב"י ושו"ע שם.
- מב. כדלקמן סי' ריב ס"י וש"נ.
- מג. שו"ע יו"ד סי' יט ס"ז - אפילו לענין שחיטה.
- מד. תבואות שור סי' יט ס"ק לג.
- מה. מ"א ס"ק ז.
- מו. סעיף י וש"נ.
- מז. טור חיו"ד סי' יט בשם בעל העיטור. רמ"א שם ס"ו - אפילו לענין שחיטה. ובט"ז שם ס"ק יא - שבפירות גם הרא"ש יודה. ושם ס"ק יב דהיינו אפילו כבר אין לפניו הראשונים. לבוש ס"ה. ב"ח ד"ה ומ"ש אבל מי שבירך. עולת תמיד ס"ד. אליה זוטא ס"ק ז. אליה רבה ס"ק ט. וראה משנה ברורה שער הציון ס"ק כ. חקרי הלכות ח"ח מו, ב.
- מח. תשב"ץ סי' שי. סי' כד הל' סעודה (יז, ג). מ"א שם.
- מט. רמ"א שם. שו"ע יו"ד סי' יט ס"ז.
- נ. תוס' ברכות מב, א ד"ה אתכא (הב'). הגהת הר"ף בתשב"ץ שם.
- נא. סעיף ז וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.