ג
ג יש מיני ירקות שאין דרך לאכלם חיין (אפילו עם פת) אלא מבושלים או מלוחים או כבושים שדינם כמבושליםיד כגון כרוב דלעת ותרדיןטו וכיוצא בהם מברך עליהם כשהם חיין שהכל נהיה בדברו ומבושלים או כבושים בורא פרי האדמהטז.
וכן מיני לפתות (שקורין ריבי"ן [ו]מערי"ןיז) דרך אכילתם הוא לאכלם מבושליםיח ומברך עליהם בורא פרי האדמה כשהם מבושלים או כבושים בחומץ או בחרדליט ואפילו אם היו משתנים לגריעותא אם היו מבושלים בלא בשר ונשתבחו מחמת הבשר כיון שדרכם בכך לבשלם עם בשר כדי שיתן טעם בהם הרי דרך אכילתם זו מחשיבם לברך עליהם בורא פרי האדמהכ משא"כ בשום וכיוצא בו שאין דרכם ליתנם בתבשיל כדי שיתן התבשיל בהם טעם אלא כדי שיתנו הם טעם בו לפיכך אין דרך אכילתם זו מחשיבתם יותר מחשיבותם בפני עצמן וכשהם חיים מברך עליהם שהכל שאין זו דרך אכילתם שעל דעת כן נוטעים אותן:
הערות
- יד. של"ה שער האותיות אות ק, דיני ברה"נ כלל ה אות י. מ"א ס"ק ב. ט"ז ס"ק א. וראה גם רש"י ברכות שם ד"ה שאכל זית מליח.
- טו. בלוח ברה"נ פ"ט הט"ז: כגון כרוב שקורין קרוי"ט ותרדין שקורין בורקי"ס [סלק].
- טז. גמרא שם . רש"י שם ד"ה וכל. טור ושו"ע ס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ט הט"ז. ולענין פירות הארץ ופירות העץ עי' לעיל סי' רב סט"ז וש"נ.
- יז. של"ה שם אות יא. ט"ז ס"ק א. מ"א ס"ק ט. והם לפת וגזר.
- יח. ט"ז שם.
- יט. טור בשם רב האי ובה"ג (ברכות פ"ו). שו"ע ס"ה. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ו הי"ז. סדר ברה"נ פ"ו הי"א.
- כ. עי' מ"א ס"ק ט. וראה גם לעיל סי' רב סי"ח וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.