ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות ברכת הפירותרב דיני פירות האילן ובו כ"ד סעיפים:יז

יז

יז וכן אם נשתנה תארם לגמרי ע"י הבישול מכמות שהיה בעודם בדרך אכילתם כגון שנתבשלו כל כך עד שנימוחו לגמרי^קפח שאין עליהם תאר הפרי כמות שהיה^קפט בעודנו חי שהוא דרך אכילתו נשתנית ברכתם ומברכים עליהם שהכל נהיה בדברו אבל פירות שדרך אכילתם הוא כשהם מבושלים אע"פ שנימוחו דרך אכילתם הוא בכך^קצ ולא נשתנית ברכתם אע"פ שנשתנה תארם לגמרי^קצא.

ואם לא נימוחו לגמרי^קצב ועדיין תאר הפרי עליהם לא נשתנית ברכתם אף על פי שאין דרך אכילתם בכך כגון תמרים^קצג שמיעכן ביד ועשה מהם עיסה לאחר שהוציא מהם גרעינם^קצד וכן כל כיוצא בהם משאר פירות אע"פ שאין דרכם בכך אעפ"כ לא נשתנית ברכתם ומברך עליהם בורא פרי העץ הואיל ולא נשתנה תארם לגמרי.

(ואינן דומות לקמח של חטים שאפילו לא נטחן דק דק אלא עדיין יש בו טעם של חטים וראויים לאכילה קצת חיין ואעפ"כ אינו מברך עליו ברכת החטין שהיא בורא פרי האדמה אלא שהכל נהיה בדברו^קצה לפי שנשתנה תאר החטים לגמרי בטחינתם אע"פ שלא נטחנו דק דק כקמח גמור משא"כ בתמרים וכיוצא בהם שנתמעכו עדיין תאר פרי עליהם[)].

אבל שומשמין שטחנן^קצו וכן אגוז שכתשו ביותר^קצז עד שאינו ניכר במהותו ותארו מברך עליהם שהכל נהיה בדברו הואיל ואין דרכם בכך^קצח.

וכן קטניות מבושלים^קצט שנתמעכו^ר דרך כלי מנוקב שהן דקים מאד^רא [אבל] אם מיעך אותם בכף מברך עליהם בורא פרי האדמה כיון שממשן קיים וניכר מהותן ותארן^רב ועוד שדרך אכילתם בכך^רג.

וכן פירות שנכתשו ביותר עד שאין תארם עליהם אם הוא דרך אכילתם לא נשתנית ברכתם כגון (זנגבי"ל) או בשמים שחוקים ומעורבים עם (צוק"ר) או מרוקחים בדבש לא נשתנית ברכתם^רד מפני שדרך אכילת הבשמים היא ע"י שחיקה^רה.

וכן ורדים^רו וכיוצא בהם מפירות שדרך אכילתם הוא לחתכם ולרקחם מברכים עליהם ברכתם אפילו הם כתושים ביותר^רז שאין תארם ניכר עליהם כלל^רח כי גם זה דרך אכילתם מאחר שאין דרכם להאכל כשהם שלמים בלא ריקוח^רט אבל אגוז המרוקח בדבש עד שאינו ניכר במהותו ותארו מברכים עליו שהכל נהיה בדברו הואיל ודרך אכילתו הוא בעודו חי ושלם וכן כל כיוצא בו מפירות הנאכלים חיים^רי (וברכת הורדים היא בורא פרי האדמה לפי שאינן עיקר הפרי כי פרחים המה^ריא וכן הלונדריס אינו עיקר הפרי^ריב).

ויש אומרים^ריג שאפילו פירות שנימוחו לגמרי בבישול ואין עליהם תואר הפרי כלל או שנכתשו ביותר עד שאין מהותן ותארן ניכר כלל לא נשתנית ברכתם^ריד אע"פ שאין דרך אכילתם בכך.

ואינן דומים לקמח חטים שלא נטחן דק דק לפי שהקמח יש לו עילוי אחר שעושין ממנו פת וזה עיקר פריו שעל דעת כן זורעים אותם לפיכך כיון שנשתנה ויצא מכלל פרי ולא בא לעיקר פריו נגרע וירד ממעלת פרי האדמה לברך עליו שהכל נהיה בדברו^רטו משא"כ בפירות שאין עושין מהם פת אין שינויים מוציאם מתורת פרי לגמרי לשנות ברכתם.

אבל מיני קטניות שדרך בני אדם לעשות מהם פת הרי שינויים מוציאם מתורת פריים לדברי הכל^רטז אפילו נשתנו אחר בישולם שאז אין דרך לעשות מהם פת ואצ"ל שאם נשתנו בעודן חיים כגון מיני קטניות טיטארק"י שטוחנין אותם קצת שקורין גרופי"ן ועושין תבשיל מקמחן כעין דייסא מברכין עליו שהכל^ריז.

(אבל לסברא הראשונה מברכין עליו בורא פרי האדמה^ריח שהרי זהו דרך אכילתו ואדרבא עשיית פת מקטניות אינו דרך אכילתו שהרי מברכין עליו שהכל נהיה בדברו כמ"ש בסימן ר"ח^ריט.

ולסברא האחרונה מה שמברכים על פת קטניות שהכל נהיה בדברו אף על פי שאין לה עילוי אחר זהו מפני שהפת נשתנה ויצא מתורת פרי לגמרי יותר משינוי קמח או פירות הנימוחים או הנטחנים והנכתשים ביותר^רכ).

ולענין הלכה בכל זה ספק ברכה להקל בדיעבד אבל לכתחילה יברך שהכל נהיה בדברו לצאת לדברי הכל^רכא:

הערות

קפח. תרומת הדשן סי' כט. רמ"א סי' רח ס"ח . וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הכ"ג. סדר ברה"נ פ"ז הכ"ג. ושם: כגון גודגדניות מטוגנים שקורין פאווידל"א. וכ"ה אפילו לא נתבשלו ולא נימוחו רק נטחנו או נכתשו ביותר עד שאינו ניכר במהותו ותארו, כדלקמן גבי שומשומין ואגוז.
קפט. תרומת הדשן שם. שו"ת מהרי"ק סי' מג. ב"י סי' רח ד"ה ומ"ש רבינו וכ"כ גאון. מ"א סי' רח ס"ק יג.
קצ. כיון שנימוחו בבישול, משא"כ כשנתמעכו אחר הבישול, כדלקמן גבי קטניות מבושלים שנתמעכו דרך כלי. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. אבל בסדר ברה"נ שם נשמט חילוק זה.
קצא. תרומת הדשן שם. שו"ת מהרי"ק שם. רמ"א ס"ז בשם י"א. מ"א ס"ק יח. וראה ט"ז ס"ק ד.
קצב. רק שנתרסקו ונתמעכו (סדר ברה"נ שם) לגמרי (לוח ברה"נ שם).
קצג. גמרא לח , א.
קצד. רמב"ם הל' ברכות פ"ח ה"ד. שו"ע ס"ז. לפי פירוש הלבוש ס"ז. פרישה ס"ק טו. מ"א שם. אליה רבה ס"ק יא. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. סדר ברה"נ פ"ז הכ"ב.
קצה. ברכות לו, א. תוס' שם ד"ה קמחא. רא"ש פ"ו דברכות סי' ב. טור ושו"ע סי' רח ס"ה.
קצו. אבודרהם הל' ברכות שער ד. מ"א סי' רה ס"ק ט.
קצז. טור סי' רד. ב"י שם ד"ה ועל המורבא.
קצח. תרומת הדשן ושו"ת מהרי"ק ומ"א שם. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הכ"ד. סדר ברה"נ שם.
קצט. רא"ש ברכות פ"ו סי' ח. טור סי' רח.
ר. ב"י שם. רמ"א שם ס"ח.
רא. מ"א שם ס"ק יג. וראה לקמן בסוף הסעיף. ובסדר ברה"נ שם: אע"פ שלא נטחנו דק דק כקמח גמור.
רב. מ"א שם. בלוח ברה"נ שם: ולכן על רעטי"ך איין גימאכ"ץ [מרקחת צנון] מברכין בפה"א.
רג. משא"כ כשנמעכו דרך כלי מנוקב, אין דרך אכילתם בכך. מ"א שם.
רד. כדלקמן סי' רג ס"ה וש"נ.
רה. תרומת הדשן ושו"ת מהרי"ק ומ"א שם.
רו. בלוח ברה"נ שם: שקורין רוזין.
רז. טור ושו"ע סי' רד סי"א.
רח. שיירי כנסת הגדולה שם הגב"י ס"ק ב.
רט. ב"י סי' רד ד"ה ובמ"ש ולדבריהם. מ"א שם ס"ק כג. וראה גם לקמן סי"ח וש"נ [כאן מבואר שנשאר עליהם ברכתם אף שהם כתושים, ולקמן שם מבואר שנשאר עליהם ברכתם אף שהם בתערובת].
רי. בלוח ברה"נ שם: ולכן מברכים על מיני סא"ק איין גימאכ"ץ [מרקחת פירות] שהכל.
ריא. כל בו סי' כד (כ, ג). מ"א שם. וכדלעיל סעיף ב. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ט הט"ו. סדר ברה"נ פ"ו הי"ד.
ריב. דעיקר הפרי הן הגודגדניות השחורות שבו. של"ה שער האותיות אות ק, דיני ברה"נ כלל ו אות ב. מ"א שם.
ריג. ב"י ד"ה ד"ה תמרים שכתשן בדעת הרמב"ם שם. דעה הא' ברמ"א ס"ז. ט"ז ס"ק ד. אבן העוזר (על המ"א סי' רה ס"ק ח). וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הכ"ד. סדר ברה"נ פ"ז הכ"ד. וראה חי' צמח צדק ז, ג-ד.
ריד. בסדר ברה"נ שם: בין חיין בין מבושלים אם לא נשתנו לגריעותא.
רטו. ברכות לו, א. רש"י ד"ה הכא אית ליה. וראה גם שו"ת מהרי"ק סי' מג. וכ"ה בסדר ברה"נ שם.
רטז. כשנתמעכו לגמרי כדלעיל. משא"כ בדייסא דלקמן בסמוך מברכין שהכל רק לסברא הב'. וראה העו"ב תשפא ע' 24.
ריז. רבינו יונה ברכות לז, ב ד"ה והפת. מעדני יו"ט ברכות פ"ו סי' ח אות ע. ט"ז סי' רח ס"ק יא. מ"א שם.
ריח. כשלא נתמעכו לגמרי וממשן קיים וניכר מהותן ותארן כדלעיל. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הכ"ה: אפי' נשתנו קצת בעודם חיים כגון מיני קטניות (שקורין גריקע [כוסמת]) שטוחנין אותו קצת (שקורין גרויפ"ן) ועושין ממנו דייסא ... אבל לסברא הראשונה מברכין עליו בפה"א שהרי זהו דרך אכילתו ולא נשתנה מהותו ותארו. וכ"ה בסדר ברה"נ שם: ואפילו ע"י קצת טחינה או כתישה במכתשת כנהוג בדוחן וכיו"ב ממיני קטניות שעושין מהן דייסא (שקורין קאשע מגרופי"ן) אבל לסברא הראשונה אפשר שבכתישה או טחינה מועטת לא נשתנית ברכתם ויש לברך על דייסא זו בורא פרי האדמה.
ריט. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה רבינו יונה שם (בתירוץ הב'). עולת תמיד שם ס"ח. ט"ז שם. מ"א שם (בטעם הב'). וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הכ"ה. וראה גם סדר ברה"נ פ"א ה"י.
רכ. ראה רבינו יונה שם בתירוץ הא'.
רכא. תרומת הדשן שם. רמ"א ס"ז. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הכ"ה. סדר ברה"נ פ"ז הכ"ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.