ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות ברכת הפירותרב דיני פירות האילן ובו כ"ד סעיפים:יג

יג

יג וכל זה במרק שנתבשל בו המאכל או שנשרה בו עד שנתן בו טעם אבל אם לא נתבשל ולא נשרה בו אלא שערבן לאכול יחד ובא לשתותו בפני עצמו צריך לברך עליו ברכה המיוחדת לו לדברי הכלקסד וכשאכלן ביחד א"צ לברך עליו כלום אפילו הוא (שמן) [ייןקסה] מפני שהוא טפל למאכל ונפטר בברכתוקסו ואם עיקר כוונתו הוא על המרק והמאכל הוא לצורך שתיית המרק מברך על המרק ואם כוונתו על שניהם אין הולכין בו אחר הרוב אלא מברך על שניהםקסז תחלה על המאכל ואוכל ממנו מעט ואח"כ שהכל נהיה בדברו על המרקקסח אבל לא יברך על שניהם יחד כי ברכה השניה תהיה מפסקת בין ברכה ראשונה לטעימה ואפילו אם המאכל הוא מין דגן אינו נחשב עיקר לפטור המרק בברכתו לפי שאף מין דגן שנעשה רך וראוי לשתיה כמרק אין מברכין עליו בורא מיני מזונותקסט כמ"ש בסי' ר"חקע.

אבל מרק שנתבשל בו המאכל או נשרה בו ונתן בו טעם הרי הוא בטל לגבי המאכלקעא וכאוכל הוא חשוב הואיל ועיקרו בשביל המאכל כמ"ש לסברא האחרונהקעב או מפני שדרך המאכל לאכול עמו מרק או עם פת ולא יצא מתורת אוכל לגמרי כמו שנתבאר לסברא הראשונהקעג:

הערות

  1. קסד. משמעות שבלי הלקט סי' קמג בשם הפרדס (ע' קפ). שלטי הגבורים ברכות פ"ו (כה, ב אות ה) בשם פסקי הרי"ד ברכות לו, ב ד"ה חביץ. הובאו ב מ"א סי' קסח ס"ק ל (בשם רש"ל).
  2. קסה. כן תיקן בקונטרס השלחן. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הי"ט. סדר ברה"נ פ"ז הי"ט.
  3. קסו. תוספתא ברכות פ"ד ה"י הובא ב מ"א שם.
  4. קסז. מ"א שם. וראה גם לקמן סעיף כג. סי' רד סי"ז.
  5. קסח. עי' במה שנתבאר לעיל סי"ב שבמקום שיש ס' שמא המאכל פוטר את המשקה יש לברך תחלה על המשקה, משא"כ כאן ודו"ק.
  6. קסט. וכ"ה לעיל סי"ב גבי האוכל לביבות ממיני דגן עם המרק. משא"כ האוכל פת שרויה ביין או יי"ש, כדלעיל סי' קסח סכ"א ולקמן סי' ריב ס"ב. וראה תהלה לדוד סי' קסח ס"ק כח. מסגרת השלחן סי' נד ס"ק ז. לקוטי מהרי"ט פ"ג ס"ק ד. מקור הברכה סי' כט ס"ק ד. ברכת הבית שערי בינה יד, ג. משנ"ב שער הציון סי' קסח ס"ק סא. באור לסדר ברה"נ ע' 88 וע' 229.
  7. קע. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה סדר ברה"נ פ"א ה"ט, וראה גם לקמן סי' רד ס"ד. סי' ריב ס"ד וש"נ.
  8. קעא. מאירי ורא"ה ברכות לט, א. והיינו אף בפירות לדברי הכל, כדלעיל סי"א. וראה גם ברכת הבית שער ג סכ"ה.
  9. קעב. דלעיל סי"א.
  10. קעג. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.