יא
יא כל הפירות אפילו זיתים וענבים ששראן או בשלן במים אע"פ שנכנס טעם הפרי במים אינו מברך על אותם המים אלא שהכל שהמים הם עיקרקב במה דברים אמורים בפירות שדרכן לאכלן חיין אבל מיני ירקותקג שדרך אכילתם ע"י בישולקד מי בישולם כמותם שעל דעת כן נוטעים אותםקה לאכול גם מימיהם עמהם או עם פתקו ולא יצאו מתורת אוכל לגמריקז ולפיכך מברכין עליהם ברכת הירקות אף אם בא לשתותן בפני עצמןקח אבל פירות שדרך אכילתם חיים אף אם נתייבשו ואז אין דרכם להאכל חיים אלא ע"י בישול מכל מקום אין עיקר נטיעתם על דעת כן ומברך על מימיהם שהכלקט אם בא לשתותם בפני עצמן וכ"ש על מי שרייתם.
ויש אומריםקי שכל הפירות מי בישולם או שרייתםקיא כמותם ומברך עליהם בורא פרי העץ אם בא לשתותם בפני עצמן שכיון שעיקר בישול המים בשביל הפירות לפיכך כיון שנתנו הפירות טעם בהם הולכים אחר הטעםקיב ואינן דומים למשקין היוצאים מהפירות מעצמם או ע"י כתישה וסחיטה שזיעה בעלמא היא לפי שהמשקה אין לו טעם הפרי כמו שיש למרק טעם הפריקיג.
וספק ברכות להקל ואם בירך בורא פרי העץ יצאקיד וא"צ לחזור ולברך אבל לכתחלה יברך שהכל ויוצא לדברי הכלקטו ואם אכל תחלה הפרי ובירך בורא פרי העץ ואח"כ בא לשתות המרק לא יברך עליו שהכל נהיה בדברו כי שמא נפטר כבר בברכת בורא פרי העץ לכן טוב שישתה דבר אחר תחלה לברך עליו שהכלקטז:
הערות
- קב. רשב"א ברכות לח, א ד"ה דבש. דעה הא' בטור ושו"ע ס"י. מ"א ס"ק כב. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הי"ב. סדר ברה"נ פ"ז הי"ב.
- קג. גמרא לט , א. טור ושו"ע סי' רה ס"ב. וראה גם לקמן סי' רה ס"ה.
- קד. רשב"א שם.
- קה. מ"א ס"ק כב.
- קו. רבינו יונה ברכות לט, א ד"ה ומיא. מרדכי ברכות רמז קכה. מ"א סי' רה ס"ק ו.
- קז. רבינו יונה שם.
- קח. היינו שהמחלוקת שלפנינו היא רק כשבישלו ע"מ לאכלן יחד (או עם פת) ובא לשתותן בפ"ע, משא"כ כשאוכלן ביחד לכו"ע בטל המרק לתבשיל וא"צ לברך עליו (כדלקמן סי"ג. ולקמן סי"ב מבואר דהיינו דוקא כשגם נתבשל ע"מ לאכלם ביחד), וכשבישלו ע"מ לשתותן בפ"ע לכו"ע ברכתן שהכל (כדלקמן סי"ב וש"נ).
- קט. לבוש סי"א. מ"א ס"ק כב. אליה רבה ס"ק טו. וכ"ה בלוח וסדר ברה"נ שם. וראה חי' צמח צדק ח, ד שמחלק בזה בין אם הבישול קליש או עב וסמיך. וראה מ"א סי' רד ס"ק ט.
- קי. רא"ש ברכות פ"ו סי' יח. דעה הב' שבטור ושו"ע ס"י. וכ"ה בלוח וסדר ברה"נ שם.
- קיא. ב"י ד"ה והרא"ש כתב. שו"ע שם. ט"ז ס"ק ט.
- קיב. שו"ת הרא"ש כלל ד סי' טו, דסגי במה שהבישול (וא"צ שתהיה גם הנטיעה) בשביל הפירות (וא"צ שיהי' גם בשביל מימיהן). שמזה יוצא כמה נפק"מ להלכה, כדלקמן סי"ב-ד.
- קיג. רא"ש ברכות שם. לבוש שם. מ"א ס"ק כג. וראה חי' צמח צדק ח, א-ד. קצז, ג. קצח, ב.
- קיד. לבוש ס"י.
- קטו. שו"ע סי"א. לבוש שם. מ"א ס"ק כד. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.
- קטז. מ"א שם. וראה חקרי הלכות ח"ח לו, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.