י
י כל הפירות שסחטן להוציא מימיהם אין מימיהם חשובים כמותם לברך עליהם בורא פרי העץס ואפילו יצאו מעצמןסא כמו דבש הזב מהתמריםסב אלא מברך עליהם שהכל נהיה בדברו כי זיעה בעלמא היאסג ואינה נחשבת כגוף הפריסד חוץ מזתים וענבים שהיוצא מהם כמותםסה שאף שנשתנו נשתנו לעילויסו שבשינויים הם באים לכלל דרך אכילתם שעיקר הפרי לכך נטעוהו ענבים להוציא מהן יין וזיתים להוציא מהן שמן לפיכך פרי הוא וראוי לברך עליו בורא פרי העץסז.
אלא שהיין מפני חשיבותו שסועד ומשמח הלבסח כמ"שסט ויין ישמח לבב אנוש הוציאוהו מכלל פירות העץ וקבעו לו ברכה לעצמו והיא בורא פרי הגפןע שהיא ברכה פרטית ומבוררת יותר שמבררת ופורטת יותר חשיבותו שהוא פרי הגפן ואם בירך בורא פרי העץ לא יצאעא אפילו הוא יין חזק שאינו ראוי לשתיה בלא מים ואין זה דרך שתייתו וחשיבותו כשהוא חיעב וכל פרטי ברכותעג יין שמברכין עליו בורא פרי הגפן יתבאר בסי' ר"דעד וער"ב.
והשמן אין מברכין עליו בורא פרי העץ כששותהו לבדו כמות שהוא שהרי הוא מזיק לגופועה ואינו נהנה כלל בשתייתועו ואין לברך ברכת הנהנין כלל על שתיה זועז אלא כגון שערבו עם איזה משקהעח בענין שנהנה ממנו ואינו מזיקו ואע"פ שהשמן מועט אין הולכים אחר הרוב לברך ברכת אותו משקה אלא מברך על תערובת זה בורא פרי העץ שהיא ברכת השמןעט.
במה דברים אמורים בחושש בגרונופ ומתכוין לרפואה בשתיה זו שהשמן מרכך את הגרון ומרפאופא אלא מפני שאי אפשר לשתות שמן לבדו לכך שותה ע"י תערובת שאר משקין הרבה ממנו אבל כוונתופב בשתיה זו הוא על השמן לפיכך מברך ברכת השמן שהיא העיקר ופוטר את המשקה הטפלפג שכל עיקר ועמו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה כמ"ש בס' רי"בפד אבל אם אינו חושש בגרונו ואינו מתכוין בשתיה זו לרפואה כלל המשקה עיקרפה שהוא הרובפו והשמן טפל ונפטר בברכת המשקה.
ויש אומריםפז שאפילו אם השמן הוא הרוב אינו נחשב עיקר כשאינו מתכוין לרפואה הואיל ואינו ראוי לשתיה בלא תערובת משקה אלא המשקה עיקר ומברך עליו ופוטר השמן (ולסברא הראשונהפח אם השמן הוא הרוב אינו מברך כלום מפני שמזיק לגופו ואינו נהנה בשתיה זו כלל מפני שהשמן הוא הרוב וספק ברכות להקל).
וכן השותה חומץ מעורב במי שלקות שמברך עליהם בורא פרי האדמה על דרך שיתבאר בסי' ר"הפט אם מתכוין לרפואה כגון שחושש בשיניו ומגמע בהם חומץ אלא מפני שהוא חזק ואינו ראוי לשתיה מערבו במי שלקות החומץ עיקר אפילו הוא מועטצ ומי שלקות טפלים ומברך ברכת החומץ שהיא שהכל נהיה בדברוצא ואם אינו מתכוין לרפואה החומץ בטל ברוב במי השלקות.
אבל אם החומץ הוא הרובצב אף שלפי סברא האחרונה המי שלקות הם העיקר הואיל והחומץ אינו ראוי לשתיה לבדו בלא תערובת מכל מקום יש לחוש לסברא הראשונה ולברך על החומץ שהכל נהיה בדברו ולפטור המי שלקות שעל כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצאצג.
ואפילו אם אוכל שמן עם פת אין צריך ליטול ידיוצד ולברך המוציא אם אינו מתכוין אלא לרפואה שאף הפת נעשה טפילה אם אינו מתכוין באכילתה אלא בשביל השמן שיוכל לאכלה עמו ולא יזיק לוצה אבל אם הוא רעב ותאב לאכול פת אע"פ שאוכל עמה השמן לרפואה הפת עיקר ומברך עליה ברכת המוציא ופוטרת את השמןצו כמו כל הדברים הבאים מחמת הסעודה כמ"ש בסי' קע"זצז.
וכן המערב שמן בשאר משקין לרפואה והוא צמא ותאב לשתות המשקין עיקר לדברי הכל אם הם הרובצח.
וכל זה בשמן שהוא מזיק ואין הנאה כלל בשתייתו כמות שהוא אבל אוכלים ומשקים שהחיך נהנה מהם אע"פ שהם מזיקים וקשים לגוף צריך לברך עליהם ברכה המיוחדת להםצט ואם אין החיך נהנה מהם אע"פ שהם יפים ומועילים לגוף אין מברכין עליהםק כמו שיתבאר בסי' ר"דקא:
הערות
- ס. רמב"ם הל' ברכות פ"ח ה"ב. תוס' ברכות לח, א ד"ה האי דובשא. רא"ש ברכות פ"ו סי' יב. טור ושו"ע ס"ח. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הי"א. סדר ברה"נ פ"ז הי"א. ושם: ולכן מברכים על המשקה ווישניק או מאליניק שהכל נהיה בדברו. והם מיץ העשוי מדובדבנים או מתותי שדה.
- סא. טור ושו"ע שם. ט"ז ס"ק ה. וכ"ה בסדר ברה"נ פ"ו ה"ט.
- סב. מר בר רב אשי ברכות לח , א. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסדר ברה"נ פ"ו ה"ט.
- סג. גמרא שם. מ"א ס"ק יט.
- סד. רש"י ברכות שם ד"ה זיעה. לבוש ס"ח.
- סה. רש"י שם ד"ה ור' יהושע. רמב"ם ותוס' ורא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- סו. גמרא ברכות לה , ב.
- סז. רש"י שם. ובדף לו, א ד"ה הכא אית לי'. אשכול ח"א רס"י כט. פסקי ריא"ז ברכות פ"ו סי"ח. לבוש שם. ולענין שאר הפירות שנוטעין אותן בשביל מימיהם - ראה לקמן ס"כ. חי' צמח צדק ח, ג-ד.
- סח. סדר ברכות רמ"מ ד"ה ברכת היין. ראה העו"ב (ירות"ו) חוב א' ע' ח.
- סט. תהלים קד, טו.
- ע. גמרא שם . רש"י לה, א ד"ה כיצד. וכדלעיל סי' קסז ס"א וש"נ. וכ"ה בלוח ברה"נ שם ובפ"א ה"ב. סדר ברה"נ שם ובפ"א ה"ב.
- עא. מ"א בסימן ר"ח ס"ק כב, בשם פנים מאירות סוף הל' ברכות, בשם שו"ת ר"י הלוי כלל ה סי' מז. וכ"ה בלוח ברה"נ שם ושם. ובסדר ברה"נ שם ושם השמיט דין זה. הג"ה על הגליון: אבל בסידור השמיט דין זה וכמדומה לי ששמעתי מפיו הקדוש נ"ע שחזר בו ופסק כאבן העוזר סי' רח סי"ד שיצא בברכת בורא פרי העץ. ועי' בדה"ש סמ"ט סק"א. תורת מנחם לסדר ברה"נ פ"א סק"א (ועיי"ש גם לענין בירך בורא פרי האדמה על הפת). ועי' חי' צמח צדק ז, ב. שם י, ד. וראה שו"ת צמח צדק חאו"ח סי' כו אות ד.
- עב. מ"א שם.
- עג. בכת"י: דיני.
- עד. ס"ו-יב.
- עה. גמרא שם. טור ושו"ע ס"ד. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הי"א. סדר ברה"נ פ"ז הי"א.
- עו. ראה גם לקמן סי' רד ס"ב. וראה לקמן בסוף הסעיף, שתלוי רק בהנאת החיך. וראה יגדי"ת (ירות"ו) גליון ז ע' 65. באור סדר ברה"נ ע' 214. ובלוח ובסדר ברה"נ שם ליתה הוספה זו.
- עז. רי"ף ברכות שם. רא"ש ברכות פ"ו סי' ב. טור ושו"ע שם.
- עח. מ"א ס"ק ח.
- עט. ב"ח ד"ה ומ"ש ופירש. עולת תמיד ס"ק ד. מ"א ס"ק ט. וראה גם ט"ז ס"ק ב.
- פ. גמרא שם.
- פא. רבינו יונה וריטב"א ברכות שם. ראה לקמן סי' שכח סל"ט.
- פב. בכת"י: עיקר כוונתו.
- פג. רש"י שם ד"ה החושש בגרונו. ב"ח שם. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.
- פד. סעיף א.
- פה. בה"ג ברכות פ"ו (ח, ג). רמב"ם פ"ח מהל' ברכות ה"ב. ברכות מהר"ם. הובאו בטור. שו"ע שם.
- פו. ט"ז ס"ק ב.
- פז. עולת תמיד ס"ד. מ"א ס"ק י. אליה זוטא ס"ק ח. וראה גם מ"א ס"ק לד. לקמן סכ"ג וסי' ריב ס"ג. וכדעה זו פסק בסדר ברה"נ פ"ו ה"כ.
- פח. משמעות הט"ז ס"ק ב. וראה חי' צמח צדק טו, ג. שו"ת או"ח הוספות יד, ב. יגדי"ת (נ.י.) חכ"ג ע' תרפ. העו"ב (ירות"ו) חוב א' ע' כב.
- פט. ס"ה, ולקמן סי"א-ב.
- צ. משמעות הרא"ש ברכות פ"ו סי' כג. וראה מ"א ס"ק ט.
- צא. משנה ברכות מ, ב לפירוש הב' ברא"ש שם (ומבואר שם שדינו כמו שמן באניגרון דלעיל). מ"א סי' רד ס"ק יב.
- צב. היינו בעירבו במי שלקות. ואם ערבו במים עד שהוא ראוי לשתות ראה לקמן סי' רד סוף ס"ב וש"נ.
- צג. כדלקמן רס"י רו וש"נ.
- צד. כדלקמן סי' ריב ס"ו וש"נ.
- צה. עולת תמיד ס"ד. מ"א ס"ק ח. וכדלקמן סי' ריב ס"א לגבי דג מליח. ושם ס"ג לגבי יי"ש.
- צו. רי"ף ורא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- צז. סעיף א. וראה גם סי' תריב ס"א-ב. בדי השלחן סי' נג ס"ק י.
- צח. כדלקמן רס"י ריב, שבתערובת ששניהם עיקר הולכין אחר הרוב. ועי' לקמן סכ"ג, שאם השמן הוא הרוב תלוי בב' השיטות דלעיל.
- צט. גמרא שם לו, א (לגבי קמחה דשערי דקשה לקוקיאני). וראה כסף משנה פ"ח סוף ה"ב. נחלת צבי ס"ד.
- ק. גמרא שם (לגבי רפואה).
- קא. סי"ד וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.