ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות ברכת הפירותרב דיני פירות האילן ובו כ"ד סעיפים:ד
ד
ד אבל שאר כל האילן משיוציא פריכו אע"פ שהוא קטן מאדכז שם פרי עליו ומברך עליו בורא פרי העץ ובלבד שלא יהא מר או עפוץכח ביותר עד שאינו ראוי לאכילה אפילו ע"י הדחק שאז אין מברכין עליו כללכט.
ואפילו אם מתקו ע"י האור או דבר אחר אין מברכין עליו בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה אלא שהכל נהיה בדברול שכיון שאינו ראוי לאכילה כלל בלא מיתוק אין שם פרי עליו כלל ואינו חשוב אפילו כפרי האדמהלא אלא כעץ בעלמא הוא:
הערות
- כו. תוס' ר' יהודה ברכות לו, ב ד"ה הוא בוסר. רשב"א שם ד"ה ואמר רב אשי. רא"ש ברכות פ"ו סי' ה. טור ושו"ע ס"ב. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ט ה"א. סדר ברה"נ פ"ו ה"א. וראה גם לקמן סי' רד ס"ג.
- כז. תוס' ר' יהודה ורשב"א שם.
- כח. בסדר ברה"נ שם: כלומר זויער. ובלוח ברה"נ שם: שטעמם כטעם העפצים שקורין גאליש.
- כט. שו"ע שם.
- ל. לחם חמודות (דברי חמודות) ברכות פ"ח סי' ה אות ט. מ"א ס "ק ה. וראה גם לקמן סעיף יט. וכ"ה בלוח ברה"נ ובסדר ברה"נ שם.
- לא. לבוש ס"ה (לגבי גרעינין. הובא במ"א ס"ק ז) וסי"ד (לגבי אגוז רך ומר שמטגנים, ומ"א ס"ק לא). וראה גם לקמן ס"ח וסי"ט וש"נ. ובסדר ברה"נ פ"ו הט"ו: לפי שאין נוטעים האגוז אלא ע"ד לאכלו בגמר הפרי ולא קודם לכן, שלא להפסידו ולהסירו מהאילן קודם שיגמור גידולו. וראה גם לעיל ריש ס"ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.