ד
ד במה דברים אמורים שהחכם קודם לכהן וכהן ללוי ולוי לישראל לברך ברכת המזון כשכל המסובין הם בעלי בתים ואין שם אורח או שכולם אורחים ואין שם בעל הבית מיסב עמהם אבל אורח ובעל הבית אפילו בעל הבית הוא כהן וגדול בחכמהלב האורח מברך כדי שיברך לבעל הביתלג ומה ברכה מברכולד יהי רצון שלא יבוש ולא יכלם בעל הבית הזה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא ויצליח בכל נכסיו ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר ולא ישלוט שטן במעשי ידיו ואל יזדקר לפניו שום דבר חטא ועון מעתה ועד עולם.
ומכל מקום אם האורח אינו הגון בעיני בעל הבית רשאי להעביר ממנו הברכה וליתנו לאחד מבני ביתו אפילו לא יברכנולה כגון שהוא סמוך על שלחנו בשכר שאין צריך לברך לבעל הביתלו.
ואפילו הגון בעיניו ורוצה לוותר על ברכתו ולברך בעצמו הרשות בידולז:
הערות
- לב. רא"ש ברכות פ"ז סי"א. טור ושו"ע ס"א. וראה מ"מ וציונים.
- לג. ברכות מו , א. טור ושו"ע שם.
- לד. דיוקים בנוסח ראה במ"מ וציונים. ובסידור לא מוזכרת ברכה זו, אלא כולם אומרים בסוף בהמ"ז הרחמן ... בעל הבית הזה (ראה לקו"ש חכ"ד ע' 70 הערה 26, וש"נ).
- לה. ב"י ד"ה וה"מ בשם אוהל מועד שער הברכות דרך ח נתיב ו בשם הראב"ד. רמ"א שם.
- לו. מ"א ס"ק ב.
- לז. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.