יא
יא וכן בחולו של מועדצד אומר בא"י אמ"ה אשר נתן מועדיםצה לעמו ישראל לששון ולשמחה את חג פלוני הזה ואינו חותםצו.
ובראש השנה אומר בא"י אמ"ה אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל את יום הזכרון הזהצז ואינו חותם ואינו אומר לששון ולשמחהצח.
וחולה שאכל ביום הכיפורים אומר בא"י אמ"ה אשר נתן ימים קדושים לעמו ישראל את יום הכיפורים הזה ואינו חותם ואם לא נזכר עד שהתחיל ברכת הטוב והמטיב אינו חוזר שהרי אין ברכת המזון חובה לו מחמת קדושת היום אלא מחמת חליוצט.
ויש אומריםק שבראש השנה ויום הכפורים חותם כמו בשבת ויום טוב בראש השנה אומר בא"י מקדש ישראל ויום הזכרון ולא מלך על כל הארץ ולא יאמר ודברך אמת וקיים לעד קודם החתימה כמו שאומר בהפטורה ובקידושקא שהרי ברכה זו אינה חובה משום קדושת היום אלא במקום הזכרה בעלמא שביעלה ויבאקב וביום הכפורים אומר בא"י מקדש ישראל ויום הכפוריםקג.
(ואף על פי שאין ברכת המזון חובה להם אין זה מונע החתימה כמו שאינו מונע הפתיחה מטעם שנתבארקד ולא מנעו החתימה בראש חודש אלא מפני שכיון שאין בו קדושה לאסור עשיית מלאכה וכן שאר מצות הנוהגות בכל מקרא קדשקה אינן נוהגות בו אלא קרבן מוסף בלבדקו יש לומר שאין לחתום בו מקדש ישראל וראשי חדשים אלא בתפלת מוסף בלבד אבל בברכת המזון די בהזכרתו לבד כמו בשאר תפלות משא"כ בראש השנה ויום הכיפורים שהם מקראי קדשקז ובכל התפלות חותמין בהן מקדש חותם גם כן בברכת המזון.
ואצ"ל בסעודה ג' או ד' של שבתקח שחותם אף על פי שאין חובה לאכול פת כמו שיתבאר.
ולענין הלכה אף על פי שספק ברכות להקל הסומך על סברא אחרונה וחותם לא הפסיד שאף בראש חודש יש אומריםקט לחתום ואין אומרים ספק ברכות להקל לפי שמן הסתם אין לשנותה מבשבת ויום טוב.
ובראש השנה י"ל שהכל מודים שאין לשנותה משאר יום טוב שלא חלקו חכמים בברכה אחת לומר פעם כולה ופעם מקצתה שמטעם זה פותחת ברכת הקידוש בברוך אע"פ שהיא סמוכה לברכת הייןקי לפי שלפעמים א"צ לברך על היין כגון שיושב בסעודה מבעוד יוםקיא לכך הצריכו לעולם לפתוח הקידוש בברכהקיב שלא לחלק בברכה אחת אבל בראש חודש אינו מברך אותה ברכה שמברך בשבת ויום טוב שהרי פותח אשר נתן ראשי חדשים כו'קיג משא"כ בראש השנה שפותח אשר נתן ימים טובים וכו' כבשאר יום טוב ושאר הנוסח אינו מעכב כלל כמו שנתבאר למעלה בסעיף [ח'] ואצ"ל בסעודה ג' או ד' של שבת ויום טוב שפותח באותו נוסח ממש שבסעודות ראשונות).
ויש אומריםקיד שחולה שאכל ביום הכיפורים אינו מזכיר כלל של יום כיפור בברכת המזון אפילו לכתחלה כמו שיתבאר בסי' תרי"חקטו ויש לחוש לדבריהם שלא לכנוס לספק ברכה לבטלה ולא יברך כלל ברכת אשר נתן כו' אם שכח לומר יעלה ויבא:
הערות
- צד. שו"ע ס"ז. וכ"ה בסידור.
- צה. כמו בתפלת המוסף, שבחולו של מועד אומרים מועדים לשמחה כו' לששון (ולא יום טוב). וראה אליה זוטא ורבה ס"ק יד.
- צו. מטעם שיתבאר לקמן במוסגר.
- צז. ובסידור: לזכרון את יום הזכרון הזה.
- צח. מ"א ס"ק ז. באר היטב ס"ק ג בשם בני חיי. וראה גם לקמן סי' תקפב ס"י וש"נ.
- צט. מ"א שם . אליה רבה ס"ק ח. יד אהרן בהגהות הטור.
- ק. משמעות שו"ת מהרי"ל סי' קמו. כנסת הגדולה הגהות הטור. אליה זוטא ס"ק ז. נהר שלום ס"ק ד. וכ"ה בסידור.
- קא. כדלקמן סי' תקפב סי"א וש"נ.
- קב. מ"א שם.
- קג. כנסת הגדולה ואליה זוטא ונהר שלום שם.
- קד. לעיל ס"י.
- קה. שנתבארו לקמן סי' רמב ס"א. סי' תקכט ס"א-ה.
- קו. שמטעם זה צריך להזכיר קדושת היום בברכת המזון, כדלעיל ס"ו.
- קז. במדבר כט, א; ז. וכ"ה בנוסח התפלה.
- קח. נהר שלום ס"ק ט. ובסידור: אפי' בסעודה שלישית אם הוא קודם שקיעת החמה. וראה בדי השלחן סי' מז ס"ק ט.
- קט. בה"ג הל' קידוש והבדלה. רא"ש ברכות פ"ז סי' כג, בשם הר"י. הובא בטור. וראה נהר שלום שם ס"ק ד. חקרי הלכות ח"ח כא, א.
- קי. ראה לעיל וש"נ.
- קיא. כדלקמן סי' רעא סי"א.
- קיב. לבוש סי' רעא ס"י בהג"ה. וטעם זה הוא גם גבי הבדלה, כדלעיל סי' מז ס"ה וש"נ. וראה שם עוד טעם בזה לכמה פוסקים.
- קיג. וכן בחולו של מועד שפותח אשר נתן מועדים, וכנ"ל.
- קיד. שבלי הלקט סי' שיב בשם רבנו אביגדור כ"ץ, הובא במ"א סי' תריח ס"ק י. ט"ז סוף סי' תריח ס"ק י.
- קטו. שם סי"ח פסק לומר יעלה ויבא ולא הזכיר ברכה זו כששכח כו'. ובסידור לא נזכר יוהכ"פ אף ביעלה ויבא. ועי' שעה"כ פל"ד ס"ט. פסקי הסדור אות קפה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.