ד
ד כל המשנה ממטבע שטבעו (חכמים) לא יצא ידי חובתוט ומחזירין אותוי.
ועיקר המטבע המעכב בברכת הזן היא פתיחת הברכה וחתימתה לבדיא ובברכת הארץ צריך לומר בה הודאה תחלה וסוף וברית ותורה באמצעיב שע"י ברית ניתנה הארץ לאברהם בפרשת מילה ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך וגו'יג ובזכות התורה והמצות ירשו את הארץ שנאמריד למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ וגו' ואומרטו ויתן להם ארצות גוים וגו' בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו וגו' והפוחת לא יפחות מהודאה אחת וכל הפוחת מהודאה אחת ה"ז מגונהטז וצריך להזכיר שבחה של ארץ ישראל שהיא ארץ חמדה טובה ורחבהיז מפני שמצינו שנשתבחה בזה הלשוןיח שנאמריט אל ארץ טובה ורחבה וגו' ואומרכ ואתן לך ארץ חמדה וגו' ובבונה ירושלים צריך להזכיר מלכות בית דודכא מפני שע"י דוד נתקדשה ירושליםכב.
ואם חיסר אחד מכל אלה שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה או שלא הזכיר ברית או תורה בברכת הארץ או מלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתוכג ומחזירים אותוכד לראש ברכת המזוןכה כמ"ש בסי' קפ"חכו (הואיל ושינה המטבע שטבעו הנביאיםכז אבל הודאה תחלה וסוף אינה מעכבתכח כיון שחתם בא"י על הארץ וכו').
ובברכת הזן אפי' אמר בריך רחמנאכט מלכא מאריה דהאי פיתאל בריך רחמנא דזן כולהלא יצא שכיון שפתח וחתם בברוךלב אע"פ שדילג כל השאר אין זה משנה ממטבע שטבעו חכמים לבד מהתיבות שהזכירו חכמים שיש בהם הקפדה כגון אלו שנתבארו וכמו שנתבאר בסי' ס"ולג וס"חלד.
ומכל מקום לכתחלה צריך לומר כל המטבע כתיקונה אם לא לקטנים פחותים משמנה שניםלה שמחנכין אותםלו בברכת המזון מעט מעט (מכל ברכהלז עד שידעו לברך כל ברכה כתיקונה) וכן בשעת הדחק שהוא נחפזלח ולא יוכל לברך בכוונה אם יצטרך לברך כל ברכה ארוכה כתיקונה יכול לקצר ולדלגלט בברכת הארץ ובבונה ירושלים מה שאינן מעניני הברכה ואצ"ל בברכה רביעית שההוספה שבה אינו אלא מנהג לבד ולא מטופס הברכהמ אבל בברכת הזן אין לדלג בהמא (הואיל וכולה מעין הברכה):
הערות
- ט. ברכות מ, ב. וראה גם לעיל סי' נט ס"א וש"נ.
- י. תוספתא ברכות פ"ג הי"ג. ירושלמי ברכות פ"א ה"ו. טור ושו"ע ס"ג-ד. וראה גם לעיל סי' סו סי"ב וש"נ.
- יא. רשב"א מ, ב ד"ה והא, וכדלקמן בנוסח בריך רחמנא שגם החתימה מעכבת. וראה פס"ד צמח צדק שמ, א. וראה גם לעיל סי' סח ס"א וש"נ.
- יב. גמרא שם מח, ב - מט, א. טור ושו"ע ס"ג.
- יג. בראשית יז, ח. רש"י שם מח, ב ד"ה צריך שיזכור בה ברית.
- יד. דברים ח, א. רש"י שם ד"ה צריך שיזכור בה תורה.
- טו. תהלים קה, מד-מה. ירושלמי שם. רבינו יונה שם ד"ה כל שלא. לבוש ס"ב.
- טז. שם בגמרא מט, א.
- יז. ברייתא שם מח, ב.
- יח. הרב רבינו יונה שם.
- יט. שמות ג, ח.
- כ. ירמי' ג, יט.
- כא. גמרא שם . טור ושו"ע ס"ד.
- כב. רש"י שם ד"ה ומלכות.
- כג. גמרא שם .
- כד. כדלעיל בריש הסעיף וש"נ.
- כה. רש"י מט, ב ד"ה והדר. רמב"ם הל' ברכות פ"ב הי"ב. רא"ש ברכות פ"ז סי' כג.
- כו. סעיף ט.
- כז. וכדלעיל סי' סו סי"ב, שלא אמרו כל המשנה כו' אלא כשמשנה בפתיחה וחתימה ובתיבות שפרטו חכמים, וש"נ.
- כח. גמרא שם מט, א (הרי זה מגונה). מאירי שם ד"ה וצריך. מאמר מרדכי ס"ק ד. וראה תהלה לדוד ס"ק א. משנה ברורה ביאור הלכה ד"ה צריך.
- כט. ובסדר ברה"נ פי"ג ס"ד הנוסח: רחמנא אלקנא מלכא דעלמא. ראה אג"ק ח"ג ע' קלז. לעיל סי' קסז סי"ג. לקמן סי' ריד ס"ב.
- ל. גמרא ברכות מ, ב. טור ושו"ע ס"א.
- לא. רשב"א ברכות שם ד"ה והא. י"א בשו"ע שם. ב"ח ד"ה ואם לא.
- לב. רשב"א שם. מ"א ס"ק א.
- לג. סעיף יב.
- לד. סעיף א.
- לה. ב"ח סי' קצב ד"ה כל המשנה. מ"א בריש הסימן. וראה לקמן סי' קצט ס"ט שעונת הפעוטות לזימון הוא כבן ט' או כבן י'.
- לו. כדלעיל סי' קפו ס"ג.
- לז. ראה משנה ברורה שער הציון ס"ק ז.
- לח. סדר השלחן למה"ר נפתלי. אליה רבה ס"ק ב. ולענין פועלים ראה לקמן סי' קצא.
- לט. נוסח הקצר שנתקן בהסכמת הרבה גדולי החכמים נדפס בסדר השלחן למה"ר נפתלי. ב"ח שם. מ"א ריש סי' קצב.
- מ. כדלקמן סי' קפט ס"ב וש"נ. וראה מ"מ וציונים.
- מא. סדר השלחן וב"ח ומ"א שם. וכדלקמן סי' קצא לענין פועלים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.