ה
ה אע"פ ששתוי יין אסור בתפלה עד שיסיר יינו מעליו אע"פ שיכול לדבר לפני המלך ואינו משתבש כמו שנתבאר בסי' צ"טפא מברך הוא ברכת המזוןפב כל שיכול לדבר לפני המלך אפילו אינו יכול לדבר כראוי שמדבר וניכר מדיבורו שהוא שתויפג אלא שאינו נכשל ומשתבשפד שנאמרפה ואכלת ושבעת וברכת וגו' ואחר שביעה פעמים שהוא שתויפו ואעפ"כ חייבה אותו התורה לברךפז.
אבל אם הוא שכור שאינו יכול לדבר לפני המלך בלא שבוש יש אומריםפח שאינו מברך ברכת המזון שברכת שכור תועבה כמו שתפלתו תועבה כמו שנתבאר בסי' צ"ט ואם בירך יש להסתפק אם צריך לחזור ולברך כשיפיג יינו בעוד שלא נתעכל המזון שבמעיופט כמו שהצריכו בתפלה לחזור ולהתפלל כשיפיג יינו כיון שברכת המזון אינה חמורה כל כך כמו תפלה שהרי שתוי מותר לכתחלה בברכת המזון ולא בתפלה.
וכן יש להסתפק במי שבירך ברכת המזון ואח"כ מצא צואה כנגדו או בצדו תוך ד' אמותצ במקום שראוי להסתפק בו בצואה וצריך לבדקן קודם שיברך שם ופשע ולא בדק בענין שבתפלה צריך לחזור ולהתפלל משום שנאמר זבח רשעים תועבה כמו שנתבאר בסי' ע"וצא אם החמירו ג"כ בברכת המזון להצריכו לחזור ולברך משום פשיעותו כיון שברכת המזון אינה חמורה כמו תפלה לענין שתויצב.
(ומכאן אתה למד שהשתוי ג"כ אסור בקריאת שמע כמו בתפלהצג שהרי מי שקרא קריאת שמע במקום שראוי להסתפק בו בצואה הצריכוהו לחזור ולקרות כמו שהצריכוהו בתפלה כמו שנתבאר בסי' ע"ו וברכות קריאת שמע הן כקריאת שמע עצמהצד).
וכן יש להסתפק אם פסק באמצע ברכת המזון אפילו בשתיקה ושהה כדי לגמור את כולה מחמת איזה אונס אם צריך לחזור לראש כמו שהצריכוהו בתפילה לדברי הכלצה (הואיל והיא חמורה כתפלה לענין הפסקה שאין מפסיקין בה מפני היראה והכבוד כמו שנתבאר בסי' קפ"גצו או שמא כיון שאינה חמורה כתפלה לענין שתוי וכן לענין הפסקה בדיעבד שלא הצריכוהו לחזור לראש בברכת המזוןצז כמו שהצריכוהו בתפלהצח יש לומר שהוא הדין אם שהה כדי לגמור את כולה).
(וספק ברכות להקל שאף שברכת המזון מן התורהצט מכל מקום זה שיצטרך לחזור לראש ולברך משום שברכת שכור תועבה או משום שזבח רשעים תועבה שפשע ולא בדק המקום או משום ששהה כדי לגמור את כולה מחמת אונס ולא ברצונו אינו אלא מדבריהם).
ויש אומריםק אפילו שכור שאינו יכול לדבר לפני המלך כלל מברך ברכת המזון שנאמר ושבעת וברכת ואחר השביעה פעמים שהוא שכור.
ולכתחלה יש לחוש לסברא הראשונה ולברך קודם שבא לידי כך ואם אירע שנשתכר אעפ"כ יברך ברכת המזון כסברא האחרונה כי הוא ספק של תורה ולהחמירקא.
ולפי סברא האחרונה גם בקריאת שמע וברכותיה לא נפטר השתויקב אלא השכור לבדוקג כי מה שהחמירו בהן לחזור ולקרות כשפשע ולא בדק המקום ולא החמירו כן בברכת המזון אינו משום שהן חמורות ממנה לענין שתוי אלא לענין שכור לבד לפיכך לכתחלה יש לחוש לסברא הראשונה ואם אירע ששתה לא ימנע מקריאת שמע מפני שהוא ספק של תורהקד וכל הקורא קריאת שמע אפילו מספק צריך לקרותו בברכותיו כמ"ש בסי' ס"זקה.
ושאר כל הברכות כולן יכול לברך אע"פ שהוא שכורקו כמ"ש בסי' צ"ט ואף להאומריםקז שהכוונה מעכבת בכל הברכות מכל מקום השכור יש לו כוונה שהרי הוא כפקח לכל דבר ולכל עונשין שבתורה דינו כמתכוין כמ"ש בחושן משפט סימן רל"הקח אלא לקריאת שמע ולתפלה שהן צריכות כוונה מעולה אין כוונת השכור חשובה כוונה ותועבה היא כיון שהיא משובשת שהרי אינו יכול לדבר לפני המלך בלא שיבוש אבל בשאר ברכות די בכוונה כל שהוא אע"פ שהיא משובשת:
הערות
- פא. סעיף א.
- פב. ירושלמי פ"ק דתרומות ה"ד. טור ושו"ע ס"ד.
- פג. תוס' ברכות לא, ב ד"ה מכאן ששכור. רא"ש שם פ"ה ס"ט. שו"ע ס"ד.
- פד. מ"א ס"ק ג. וראה גם הגהת הבאר הגולה בשו"ע שם. אליה זוטא ס"ק ג ואליה רבה ס"ק ד. קרבן נתנאל עירובין פ"ו ס"ה אות ב. יד אהרן הגב"י.
- פה. דברים ח, י.
- פו. ועי' לעיל סי' צט ס"ב. סי' קעד ס"ט.
- פז. תוס' עירובין סד , א ד"ה שיכור. ורא"ש עירובין פ"ו ס"ה, דירושלמי הנ"ל מיירי דוקא בשתוי.
- פח. תוס' שם. ורא"ש עירובין שם. שו"ע ס"ה, לפירוש המ"א שם. ו עי' הרב רבינו יונה ברכות שם ד"ה שכור.
- פט. כדלעיל סי' קפד ס"ג.
- צ. כדלעיל סי' פד ס"ג וש"נ.
- צא. סעיף יא, לענין ק"ש ותפלה.
- צב. תוס' ורא"ש שם. שו"ע שם.
- צג. ירושלמי שם, לגירסת המרדכי עירובין רמז תקיב, לדעה הא' שלפנינו דמיירי בשתוי. רמ"א סי' צט ס"א. אליה זוטא ס"ק ג ואליה רבה ס"ק ד.
- צד. אליה זוטא ורבה שם. וראה תהלה לדוד סי' סה ס"ק ב.
- צה. כדלעיל סי' קד ס"ד. אבל לענין ק"ש ושא"ד מחלוקת בזה, כדלעיל סי' סה ס"א. מ"א סי' קפג ס"ק יא. וראה לעיל שם סי' סה אף לענין מגילה ותקיעת שופר, וש"נ אף לענין פסד"ז והלל.
- צו. סעיף יא.
- צז. אפי' כשפסק במזיד באמצע הברכה. לחם חמודות ברכות פ"ז אות קיג. שיורי כנסת הגדולה סי' קפג הגב"י אות ז. וראה גם לעיל סי' קפג סי"א.
- צח. ולענין ק"ש וברכות ק"ש ראה לעיל סי' קד ס"ד.
- צט. עי' עולת תמיד ס"ק ו. אליה זוטא ס"ק ה.
- ק. ירושלמי שם, לפירוש הרב רבנו יונה שם. תוס' ורא"ש ברכות שם לגירסת ופירוש מעדני יו"ט שם אות ד, ומלבושי יו"ט ס"ק א. לבוש ס"ד-ה. זהר תרומה קנג, ב. הובא במ"א ס"ק ג.
- קא. מ"א שם. ט"ז סוף ס"ק ב.
- קב. מעדני יו"ט ברכות פ"ה ס"ט אות ד. נחלת צבי סי' צט ס"ק א.
- קג. ירושלמי שם, לגירסת המרדכי שם, לסברא האחרונה דמיירי בשכור.
- קד. כמבואר במ"א ס"ק ג לענין ברכת המזון.
- קה. סעיף א.
- קו. ירושלמי שם (לסברא האחרונה). רמ"א לעיל סי' צט ס"א. אליה זוטא ס"ק ג ואליה רבה ס"ק ד (אף לסברא הראשונה). ולענין ברכת כהנים עי' לעיל סי' קכח סנ"א.
- קז. לעיל ס"ב.
- קח. סעיף כב. אא"כ הגיע לשכרותו של לוט שאז פטור מכל המצות (לעיל סי' קכח סנ"א). וראה דרכי החיים (ברכת המצות ה"ה ס"ק ב).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.