ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות ברכת המזוןקפה לברך ברכת המזון בקול רם ויתר פרטים בברכת המזון ובו ה' סעיפים:ג

ג

ג לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצאנד והוא שהוציא בשפתיו אלא שבירך בלחש כל כך עד שלא השמיע לאזנו אלא בירך בלבו אבל אם לא הוציא בשפתיו כלל אלא הרהר בלבו לבד לא יצא שהרהור אינו כדיבורנה.

ומכל מקום אם מחמת חולי או אונס אחר אינו יכול להוציא בשפתיו צריך להרהר בלבונו כמו שהצריכו חכמים לבעל קרי קודם שביטלו תקנת עזראנז אם אין לו מים לטבול שיהרהר בלבו ברכת המזוןנח הואיל והיא מן התורהנט.

אבל מי שהוא אנוס ואינו יכול להוציא בשפתיו שאר ברכות שהוא חייב בהן מדברי סופרים א"צ להרהר בלבוס מן הדין כמו שלא הצריכו לבעל קרי להרהר בדברי תורהסא שהיה מותר להרהר כל היום בדברי תורהסב כיון שאינו יוצא ידי חובת הברכות בהרהור אלא שאעפ"כ יש לו להרהר הברכה שנתחייב בה כי ה' יראה ללבב ליתן לו שכר המחשבהסג וכמ"שסד אמרו בלבבכם וגו'.

(וכן יעשה החולה אפי' בברכה שלא נתחייב בה אלא שמביא עצמו לידי חיוב כגון ברכת הנהנין אבל הבריא שהוא אנוס ואינו יכול לבטא בשפתים מפני המקום שאינו נקי בענין שאסור לדבר ומותר להרהר כמ"ש בסי' ס"בסה או מפני אונס אחרסו לא יהנה מעולם הזה בלא ברכהסז אע"פ שמהרהר אותו בלבו כיון שאינו יוצא ידי חובתו בהרהור בדיעבד).

ויש אומריםסח שכל הברכות אפי' ברכת המזון יוצא אדם ידי חובתו בהרהור בדיעבד ואינן דומות לקריאת שמעסט שנאמר בה ודברת בםע והרהור אינו כדיבור אבל בברכת המזון לא נאמר ודברת אלא וברכת והמברך בלבו ג"כ שם ברכה עליהעא והעיקר כסברא הראשונהעב ומכל מקום בשאר ברכות שהן מדברי סופרים יש לסמוך על זה בשעת הדחק ולצורך גדולעג:

הערות

  1. נד. ברכות טו , א-ב. וראה גם לקמן סי' רו ס"ה, ובהל' שחיטה סי' א ס"ק מד-ה, שלכתחלה צריך להשמיע לאזניו.
  2. נה. רש"י ברכות שם ע"א ד"ה בלבו. והרב רבנו יונה שם ד"ה גמ' לא יברך, ובמשנה כ, ב ד"ה מתני' בעל קרי. רא"ש שם פ"ג סי"ד. טור ושו"ע ס"ב. ולענין הרהור בק"ש ותפלה ותלמוד תורה ושאר ברכות ראה לעיל סי' סב ס"ג וש"נ.
  3. נו. מ"א ס"ק א.
  4. נז. ראה לעיל סי' פח ס"א.
  5. נח. משנה שם כ, ב וכרב חסדא שם. וכ"כ הרב רבנו יונה שם ד"ה מתני' בעל קרי. ורא"ש שם. והתוס' שם ד"ה ורב.
  6. נט. גמרא שם כא, א. וראה כינוס תורה חי"ח ע' קד.
  7. ס. שם במשנה לענין בעל קרי לפי' הרב רבנו יונה שם וסייעתו .
  8. סא. ראה מ"מ וציונים. וראה הל' תלמוד תורה פ"ב הי"ב: וכל מה שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו מוציא אינו יוצא. וראה הערות וציונים שם ע' 517.
  9. סב. בלוח התיקון דפוס זיטאמיר הגיהו: בדברי תורה ובברכות של ק"ש [והיינו מה שמבואר במשנה שם שבעל קרי לא יברך לא ברכות ק"ש ולא שאר ברכות דמדברי סופרים]. אבל בקוה"ש כ' שתיקון זה למותר.
  10. סג. הרב רבנו יונה ברכות פ"ב טו, ב ד"ה לא יברך. רמ"א בסי' סב ס"ד. וכ"ה לעיל סי' סב ס"ג לענין ק"ש. לעיל סי' צד ס"ז לענין תפלה.
  11. סד. תהלים ד, ה. אורחות חיים בשם פסיקתא דרב כהנא פ' כה. ב"י סי' סב ד"ה וצריך וסי' צד ד"ה כתוב בא"ח. וכ"ה לעיל סי' צד ס"ז. וראה לעיל סי' סב שם שהביא מדרש עה"פ אמרי האזינה וגו', וש"נ.
  12. סה. סעיף ג.
  13. סו. עי' בט"ז סי' סב (כגון שקם בלילה ממטתו וא"א לו ליטול ידיו, שאסור לדבר ומותר להרהר), דאין הנדון דומה לראיה , ובלא"ה דבריו צ"ע , עי' במ"ש שם [לא הגיע לידינו]. וראה דרכי החיים (ברכת המצות ח"ו ס"ק ב). העו"ב (ירות"ו) ח"ח ע' ע.
  14. סז. ראה לעיל סי' קסז ס"א וש"נ.
  15. סח. רמב"ם הל' ברכות פ"א ה"ז, וסמ"ג עשין כז הל' ברכות שבסעודה, בפי' הברייתא דברכות טו , ב. וראה שו"ת צמח צדק אהע"ז סי' קנח ס"א.
  16. סט. שבזה גם הרמב"ם מודה שאין יוצא י"ח בהרהור - ראה כסף משנה הל' ק"ש פ"ב ה"ח. ב"ח סי' סב ד"ה ומ"ש ובלבד.
  17. ע. השגות הראב"ד ברכות פ"ג (יב, א) ד"ה יצא. ב"ח שם.
  18. עא. ראה מ"א סי' קא ס"ק ב.
  19. עב. טור ושו"ע ס"ב. מ"א ס"ק א.
  20. עג. ראה תהלה לדוד ס"ק א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.