ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות ברכת המזוןקפד לקבוע ברכה במקום סעודה ועד כמה יכול לברך ומי ששכח ולא בירך ובו ג' סעיפים:א

א

קפד לקבוע ברכה במקום סעודה ועד כמה יכול לברך ומי ששכח ולא בירך ובו ג' סעיפים:

א כבר נתבאר בסי' קע"חא שכל דבר הטעון ברכה לאחריו במקומו טעון לברך אחריו קודם שיעקור ממקומו לכתחילה.

ואם שכח ועקר ממקומו קודם שיברך לא הטריחוהו חכמים לחזור למקומו ולברך אלא מברך במקום שנזכרב ואם חזר הרי זה משובחג אבל אם עקר ממקומו במזיד צריך לחזור למקומו ולברךד ואם בירך במקום שנזכר יצאה ויש אומריםו שאפילו בשוכח צריך לחזור למקומו ולברך ואם בירך במקום שנזכר יצא ובמזיד אפילו בדיעבד לא יצא וצריך לחזור ולברך במקומוז ולענין הלכה ספק ברכות להקל ובדיעבד שכבר בירך במקום שנזכר א"צ לחזור ולברך במקומו אפילו עקר ממקומו במזיד אבל לכתחלה יחזור למקומו ויברך אפילו הוא שוגג אם אפשר לו שאין לו עיכוב מחמת החבורה שנתלוו עמו בדרך ואינן רוצים להמתין עליו שאז יש לסמוך על סברא הראשונה להקל בדברי סופריםח אם היה שוגג ואפילו במזיד אם הוא רחוק שעד שיחזור למקומו יתעכל המזון שבמעיו ולא יוכל לברך כמ"ש בסמוךט יברך במקום שנזכרי.

וכל זה כשאין לו פת עוד אבל אם יש לו פת עוד א"צ לחזור למקומו בכל ענין אלא יאכל מעט פתיא במקום שנזכר ויברך ברכת המזון לאחריויב שכל דבר הטעון ברכה לאחריו במקומו טעון במקום שגמר אכילתו ולא במקום שהתחיל ואפילו אם במקום שגמר אינו אוכל כשיעור שחייב לברך אחריו יש אומריםיג שמברך במקום שגמר לפי שמכל מקום עיקר חיוב ברכה האחרונה חל עליו במקום שגומר שהרי קודם שגומר אין עליו חיוב לברך אלא יכול לאכול עוד כמה פעמים ולפטור כולן בברכה שיברך לבסוף כולןיד כל שלא יתעכל המזון בין אכילה לאכילה ובאותה ברכה יתחייב אף בלא אכילה זו הראשונה נמצא שחיוב הברכה אחר אכילה זו לא חל עליו אלא כשגומרה על דעת שלא לאכול עוד עד לאחר שיתעכל המזון במעיו ואף גם זאת אם אח"כ נמלך לחזור ולאכול חוזר ונפקע ממנו החיוב לברך עד שיגמור לפיכך כשיאכל בב' מקומות מברך במקום שגמר אע"פ שכשגמר במקום הראשון לא היה בדעתו לאכול עוד במקום השניטו.

ומכל מקום לכתחלה אינו רשאי לעקור ממקומו בלא ברכה אפילו על דעת לחזור ולאכול במקום השני ולגמור סעודתו שם ולברך ברכת המזון אלא א"כ היתה דעתו מתחילה לכך כשבירך המוציא כמ"ש בסי' קע"חטז.

וכל זה ממקום למקום אבל מזוית לזוית בחדר אחד אפילו הוא טרקלין גדול הכל מקום אחד הוא ואפילו לכתחלה רשאי לברך בזוית אחרת ואפילו מבית לחצר אם רואה את מקומו נחשב כמקום אחד כמו שנתבאר שםיז ואם אכל בחדר אחד זה על דעת לברך בחדר אחר בבית זה אפשר שמועיל מה שדעתו לברך שם כמו שמועיל אם דעתו לגמור סעודתו שם כמו שנתבאר שם ויש לסמוך על זה כשהמקום שאוכל בו אינו נקייח:

הערות

  1. א. סעי' ד-ו.
  2. ב. בית הלל ב משנה ברכות נא , ב. רמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"א. הרב רבנו יונה שם ד"ה ולענין (ראה ב"י ד"ה מי שאכל). דעה הא' בשו"ע ס"א.
  3. ג. שם בגמ' נג, ב. רבינו יונה שם ד"ה חד עבד.
  4. ד. גמ' שם . רמב"ם שם. שו"ע שם.
  5. ה. רמב"ם שם. שו"ע שם.
  6. ו. בית שמאי במשנה שם. בה"ג ברכות (י, ד). הרב רבנו יונה שם בשם הגאונים. ורא"ש שם בשם סדר רב עמרם. טור ודעה הב' בשו"ע שם.
  7. ז. טור ורמ"א ס"א.
  8. ח. ט"ז סוף ס"ק א.
  9. ט. סעיף ג.
  10. י. מ"א ס"ק ב. וכ"ה בסדר ברה"נ פ"ט הט"ז. לוח ברה"נ פ"ו הט"ז.
  11. יא. ראה העו"ב תשיט ע' 26. תשכ ע' 43. תשכא ע' 61.
  12. יב. טור בשם ה"ר פרץ (הגהת סמ"ק סי' קט אות כח). הגהות מיימוניות (דפוס קושטא) הל' ברכות ריש פ"ד בשמו. ושו"ע ס"ב.
  13. יג. לחם חמודות ברכות פ"ח אות לד. מ"א ס"ק ד.
  14. יד. אפילו אם הוא בענין שהשניה נחשבת סעודה אחרת לענין ברכה ראשונה כגון ששינה מקומו בינתים. ראה גם לעיל סי' ז ס"ג וש"נ. לוח ברה"נ פ"ב ה"ב וש"נ. ועי' לעיל סי' קעח ס"ח שי"א שכששינה מקומו בדברים הטעונים ברכה אחריהם במקומם וחזר צריך לברך תחלה על סעודה הא' ואח"כ יתחיל סעודה הב' (כקושיית פרישה ס"ק ב. מ"א ס"ק ג), וסיים שם, שהמנהג במדינות אלו כסברא הא' להקל בדברי סופרים.
  15. טו. מבאר כאן ג' אופנים: א) שאוכל במקום הב' פחות מכזית, וברכת המזון היא במקום הב' ועולה גם לאכילה במקום הא'. ב) גמר סעודתו ונמלך ואכל כשיעור שנתחייב בברכת המזון אף בלא אכילה הא', ומכל מקום עולה גם לאכילה הא' (ראה לעיל סי' קעט ס"ד-ה שבכמה אופנים ולכמה דיעות צריך לברך המוציא על אכילה הב', ומכל מקום ברכת המזון א' עולה לשתיהן). ג) גמר סעודתו והלך למקום הב' ולא היה בדעתו לאכול שם ונמלך ואכל שם, ברכת המזון במקום הב' עולה גם למקום הא' (ראה לעיל סי' קעח ס"ז וסי' קעט סוף ס"א, שאם הסיח דעתו מלאכול עוד וגם עקר מקומו, אם חזר ונמלך - צריך לברך המוציא. ומכל מקום ברכת המזון א' עולה לשתיהן).
  16. טז. סעיף ד וש"נ.
  17. יז. סעיף א וש"נ.
  18. יח. מ"א ס"ק א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.