כ
כ וכן אם פירר הלחם לפירורים דקים כקמח וחזר וגבלם יחדרסז אפילו נשרו תחלה במים עד שהלך תאר הלחם מהםרסח כיון שעכשיו יש בהם כזית צריך לברך עליו המוציא וברכת המזון שבכזית א"צ תאר לחםרסט ואפילו לש אותם ברותחין של כלי שני (י) ואפילו אם לש אותם במשקין ומי פירות אין להם דין פת הבאה בכיסניןער שכיון שהיו לחם גמור מתחילתם אינן יוצאים לעולם מתורת פת אלא א"כ אין בכל אחד כזית (ואינן מגובלים יחד בדרך לישה אלא מחוברים בלבד ע"י איזה משקה המדבקם זה עם זהרעא או שנשרו בתוכו עד שהלך מהם תאר הלחםערב[)].
ואפילו אם אחר הלישה טגנן במשקהרעג או אפילו בישלם בקדרהעדר לא נתבטלו מתורת לחםערה כמו שבכזית לחם גמור לא נתבטל מתורת לחם ע"י טיגון ובישולרעו.
ומכל מקום אם עירב בהם קמח וטגנן בשומן או שאר משקים יש להסתפק אם נלך אחר הרוברעז (שהוא הקמח והשומן) ואין מברכים עליהם המוציא וברכת המזון אפילו בקביעות סעודהרעח)רעט וכן אם לש אותם עם שומן וקמחרפ הרבה מהםרפא אם נלך אחר הקמח ולא יברך המוציא וברכת המזון אלא בשיעור קביעות סעודה אחר האפיה כדין קמח שנילוש בשומן או במשקין ומי פירות ונאפה בתנוררפב כי אפשר שכמו שמין דגן חשוב ואינו בטל ברוב בשאר מיניםרפג כך לחם גמור אינו בטל ברוב מפני חשיבותורפד אפילו בקמח של מין דגן.
אבל אם לש אותם ברותחין מכלי ראשוןרפה כיון שיצאו מתורת לחם בשעה שנתבשלו ברותחין ולא היה בהם כזית בכל פירוררפו הרי דינם כקמח שנילוש שמברכין עליו בורא מיני מזונות אחר הטיגוןרפז אע"פ שיש בו כזיתרפח:
הערות
- רסז. כמו שעושין בפסח בקמח מצה (לוח ברה"נ פ"ח הט"ז. ועד"ז בסדר ברה"נ פ"ב הט"ו. וראה שו"ת אדה"ז סי' ו).
- רסח. "דמשום שנתפרר לפחות מכזית לחוד נתבטל מתורת לחם יכול לחזור ע"י דבק טוב המחבר" (קו"א סק"י), משא"כ לעיל סי"ח ולקמן בסוף הסעיף שנתבטל מתורת לחם ע"י בישול "אי אפשר להפקיע הבישול" (שם). ובלוח ברה"נ שם (ליתא לתיבות "אפילו נשרו", רק): "וגבלם יחד תחלה" - היינו קודם שהלך תאר הלחם מהם, שאז נשאר עליו תורת לחם; משא"כ כשנשרו תחלה עד שהלך תאר הלחם מהם ונדבקו אח"כ בלישה אין חוזר עליו תורת לחם. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 140.
- רסט. מ"א סקכ"ח מגמ' ברכות לז , א. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. אבל בסדר ברה"נ שם אינו מחלק בין גבלם תחלה או נדבקו אח"כ לכזית, וכתב: אע"פ שיש בכ"א כזית ויותר מברך עליהם במכל מקום ומעין ג' לעולם, ולא אמרו שכזית לחם אפוי אינו מתבטל מתורת לחם בבישול אפי' אין בו תואר לחם אלא בכזית ראשון הנשאר קיים משעת האפיה אבל לא בנתפרר וחזר ומתחבר בלישה.
- ער. רמ"א סי' תעא ס"ב. ו עי' בקו"א סק"י.
- רעא. כדלעיל ריש סי"ט. וראה דרכי החיים (ברכת במכל מקום חי"א סק"א-ב).
- ערב. כדלעיל סוף סי"ח.
- רעג. בלוח ברה"נ שם ובסדר ברה"נ שם: שקורין חרעמזליך. ובמ"א שם: פרימזלך.
- עדר. בלוח ברה"נ שם ובסדר ברה"נ שם: שקורין קניידליך [כופתה].
- ערה. מ"א שם. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. אבל בסדר ברה"נ שם: מברך עליהם במכל מקום ומעין ג' לעולם ואפילו לא נתבשלו אח"כ בקדירה אלא טגנם במשקה להאומרים שטיגון אינו כאפיה וכן עיקר כמו שנתבאר למעלה ... ואם לא הלך מהם תאר הלחם בבישול יש להחמיר שלא לאכול כדי שביעה כ"א בתוך הסעודה. ובטיגון יש להחמיר בכל ענין כמו שנתבאר למעלה.
- רעו. כדלעיל ריש סי"ח.
- רעז. מ"א שם.
- רעח. כדלעיל סט"ו.
- רעט. לכאורה חצי עיגול זה צ"ל קודם אחר תיבת "תאר לחם".
- רפ. מ"א שם.
- רפא. ואח"כ אפאו.
- רפב. כדלעיל סי"א.
- רפג. כדלעיל ס"ט וש"נ.
- רפד. כדלעיל סי' קסז סוס"א. סי' קסח רס"ח.
- רפה. כגון שחלט הקמח תחלה ברותחין (לוח ברה"נ שם) ואח"כ טיגנו.
- רפו. בעת שנתבשלו בתחלת הלישה ויצאו מתורת לחם. וראה גם לעיל סי"ח גבי נדבקו ע"י הבישול.
- רפז. כדלעיל סט"ו.
- רפח. עתה אחרי גמר הלישה. אבן העוזר למ"א סקכ"ח (בטעם הב'). אליה רבא סקכ"ב. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. ומסיים שם: אבל אם נאפו בתנור אחר שחלטו פת גמור הוא. וראה תהלה לדוד סקכ"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.