יב
יב ויש מפרשיםקנא שפת הבא בכיסנין היא פת שנלושה אפילו במים ואפילו אינה מתובלת ואינה ממולאת אלא שעושים אותה עוגות יבשות וכוססין אותה לתיאבון ולא כדי להשביע (שקורין קיכלי"ךקנב).
ולענין הלכה יש להקל בדברי סופרים כדברי כולם ובפרט בספק ברכות שלא לברך ברכת המזון ד' ברכות על מה שלסברא אחת די בברכה אחת מעין ג' כי אין כאן ספק של תורה אף אם אכל כדי שביעהקנג שהוא חייב בברכת המזון מן התורהקנד שהרי מן התורה די לעולם בברכה אחת מעין ג'קנה.
וכיון שמברך ברכה אחת מעין ג' אין לו לברך המוציא שלא יהיו ברכותיו סותרות זו את זו ועוד שברכת בורא מיני מזונות כוללת גם כן לחם גמור אלא שמפני חשיבותו הוציאוהו מכלל שאר מזון וקבעו לו ברכה בפני עצמוקנו וכל שאין ברור לנו שיש בו חשיבות לחם גמור אין להוציאו מחזקתוקנז שהוא בכלל מזון בודאי ואע"פ שהמברך בורא מיני מזונות על לחם גמור לא יצא ידי חובתוקנח הואיל ונשתנה לעילוי וחשיבות נשתנית ברכתו מכל מקום בספק לחם גמור יצא שספק ברכות של דבריהם להקלקנט ואפי' לכתחילה אין כאן חשש ברכה לבטלהקס שכיון שהקילו חכמים בדבריהם לצאת בספק ברכה אין זו ברכה שאינה צריכה ואינה לבטלה בודאי כיון שיוצא בה ידי חובתו ורשאי לאכול על ידה ואינו נושא שם שמים לשוא ולא לשקר שהרי מברך ה' באמת שברא מיני מזונות ולא עוד אלא שגם זה מזון הוא אלא שכשאינו יוצא בה ידי חובתו בברכה זו הרי זו ברכה שאינה צריכה ונושא שם שמים לשואקסא אבל לא לשקר אפילו אם בירך על דבר שאינו מזון כלל.
וכל בעל נפש הרוצה להחמיר על עצמו לא יאכל פחות משיעור קביעות סעודה (אלא פת שנילושה במשקין או מי פירות והיא ממולאת בפירות וכיוצא בהםקסב) כי אם בתוך הסעודה למזון ולשובעקסג כמו שיתבארקסד:
הערות
- קנא. ערוך ערך כסן בשם רב האי גאון . שו"ע שם. בלוח וסדר ברה"נ לא הובאה דעה זו. וראה בדה"ש סי' מח סקי"ג ותורת מנחם לסדר ברה"נ פ"ב ה"ט סק"ה.
- קנב. ב"ח ד"ה ומ"ש והוא. ט"ז סק"ח. וראה מ"א סקי"ז.
- קנג. שו"ע שם. ט"ז סק"ו. (ואף לפי מ"ש אבן העוזר ס"ז בסופו בפירוש דברי הב"י ד"ה ולענין הרי חזר בו בשו"ע) . וראה קו"א סק"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ח ה"ה (אלא ששם כתב "כדברי שניהם" משום שלא הביא דעה ג'), וכ"ה בסדר ברה"נ פ"ב ה"ז-ט (אלא ששם כתב "בעיסה שנילושה בחלב" משום שלא הביא מחלוקת רק בעיסה שנילושה במי פירות). ומיירי בסדר ברה"נ שם דוקא בלא שבע, כי בשבע יש להחמיר בכל אופן (שם ה"ב), דהוי ספק של תורה (שם הי"ב). וראה העו"ב תשצ ע' 51. כללי הפוסקים וההוראה כלל רפה.
- קנד. כדלקמן סי' קפד ס"ב וש"נ.
- קנה. כדלעיל ס"ח ובקו"א סק"א וש"נ.
- קנו. דרישה סוף סק"א. וראה ט"ז שם.
- קנז. ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 129.
- קנח. משמעות הב"ח שם ומ"א סקי"ח. תשובת בית יהודה (עייאש) או"ח סי' מא. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"א ה"ג. אבל בסדר ברה"נ שם פ"א ה"ג כתב: "יצא, ויש חולקין, וספק ברכות להקל" וש"נ. וראה חי' צמח צדק ט, ג. י, ב. יד, ב.
- קנט. כדלעיל סי' קסז סי"ב.
- קס. עי' במ"ש בסי' תרמו ראיות לזה [אולי הי' שם קו"א שלא הגיע לידינו. וראה שם ס"י וסי"א וסי' תרמה ס"כ, דבלולב ספק כשר יש להקל בשעת הדחק ומיום שני של חג ולברך עליו]. וראה ארץ צבי סו"ס ה.
- קסא. ראה לקמן סי' רטו ס"ג וש"נ.
- קסב. אבן העוזר ס"ז-ח ד"ה ולפי זה ובדינים העולים אות ג. וראה גם ב"ח ומ"א שם. דלא כשל"ה שער האותיות אות ק דיני ברה"נ כלל ב סי' ב. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ח שם. אבל בסדר ברה"נ פ"ב שם מקיל לאכול אפילו נילושה במים אם היא ממלואת בפירות, וכן מיקל בנילושה בדבש אם הקמח מעט והדבש הוא הרוב.
- קסג. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.
- קסד. סי"ד. לוח ברה"נ שם ה"י. סדר ברה"נ שם ה"י.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.