יא

הערות

1. קל. רמב"ם פ"ג מהל' ברכות ה"ט. שו"ע ס"ז. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ח ה"ד. סדר ברה"נ פ"ב ה"ז.
2. קלא. ב"ח סד"ה ומ"ש והוא פת. ט"ז סק"ז. וראה גם לעיל סי' קנח ס"ט.
3. קלב. ב"ח וט"ז שם.
4. קלג. שבלי לקט סי' קמט ו עי' בקו"א סק"ג.
5. קלד. כסף משנה פ"ג מהל' ברכות ה"ט. ב"י ד"ה ומה שפירש רבנו. שו"ע שם. ט"ז סק"ו.
6. קלה. מ"א סקט"ז.
7. קלו. ב"י שם.
8. קלז. ט"ז סק"ז. ו ע' בקו"א סק"ד. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. סדר ברה"נ שם.
9. קלח. מ"א סקט"ז.
10. קלט. ראה חלה פ"ב מ"ב. רמב"ם הל' בכורים פ"ו הי"ב.
11. קמ. ובסדר ברה"נ שם ה"ז כתב: כי רוב בני אדם כוססין ממנה מעט ואין קובעין סעודה אלא על פת שנילושה במים לבדה.
12. קמא. ב"י שם. כסף משנה שם.
13. קמב. רמב"ם שם. שו"ע שם.
14. קמג. ט"ז סק"ז. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. אבל בסדר ברה"נ שם כתב שעירב בה תבלין בלישתה עד שאין דרך רוב בני אדם לאכול ממנה הרבה ולקבוע סעודה עליה מפני רבוי התבלין.
15. קמד. רש"ל הגהות לשערי דורא שלו א אות ו (וראה העו"ב תשצא ע' 57). ב"ח סוף ד"ה ומ"ש והוא פת. מ"א סקי"ח. ט"ז שם. רמ"א ס"ז. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. ובסדר ברה"נ שם ה"ט כתב שבעל נפש לא יקל אלא כשהדבש יותר מהקמח, כהכרעת הב"ח ומ"א הנ"ל. וראה דרכי החיים (ברכת במכל מקום ח"א סק"ב).
16. קמה. פר"ח ביו"ד סי' קיב סקי"ז (על רמ"א ס"ו). וכ"ה בב"י בשם רשב"א ברכות לו, ב ד"ה דובשא רס"י רח ד"ה ומ"ש רבינו הלכך דלא כט"ז שם ס"ק ד שהצריך רוב קמח. וכ"ה בלוח ברה"נ שם ובפ"ג ה"ב. סדר ברה"נ שם ה"ט ובפ"ג ה"ב.
17. קמו. כן דעת רמ"א שם. רש"ל שם. וב"ח שם. ומ"א שם שכתבו שיש לזה דין כסנין. דלא כפר"ח שם.
18. קמז. אבודרהם הל' ברכות שער א (ע' שיד) בשם רבינו יונה. שו"ע סי' רח ס"ט. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ב ה"ג. סדר ברה"נ פ"ח ה"ג. וראה לוח ברה"נ פ"ח ה"ד שכ"ה אף לגבי פת שנילושה בדבש שאכל שיעור קביעות סעודה. וכ"מ כאן.
19. קמח. סי' רח, אבל סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה לוח וסדר ברה"נ שם.
20. קמט. רמ"א שם. ט"ז שם. מ"א סקט"ז.
21. קנ. ט"ז שם. וראה גם לקמן סכ"ג.