י
י וכל עיסה שהמילוי טפל אליה אף על פי שאוכלה לבדה אחר שנטל המילוי ממנה אינו מברך עליה אלא בורא מיני מזונות ולא המוציא הואיל ובשעת אפייתה היתה באה בכיסניןקיד אבל אם אינו אוכל אלא המילוי שנטל ממנה לבדו מברך עליו ברכה הראויה לו שהכל או בורא פרי האדמה או בורא פרי העץקטו.
וכל זה (ב) כשהמילוי הוא מפירות וכיוצא בהם מדברים שאין דרך לקבוע סעודה עליהם לא ללפת בהם את הפת ולא למזון ולשובע אלא אוכלים אותם לקנוח סעודה ולתענוגקטז כמ"ש בסימן קע"זקיז ולכן אין דרכם של רוב בני אדם לקבוע סעודה ג"כ על הפת הממולאת מהם אבל אם המילוי הוא מדברים שדרך בני אדם לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת כגון בשר ודגים וגבינהקיח וביציםקיט וירקותקכ (או שדרך לקבוע סעודה עליהם למזון ולשובע אע"פ שאין מלפתין בהם הפת כגון כרוב ותרדין וכל כיוצא בהם ממעשה קדירהקכא שהם מעיקר הסעודה) כמו שיתבאר שםקכב אין מילוי זה מוציא את הפת הממולאת בו מתורת לחם גמור שהכל קובעים עליו לפי שגם על זו אין רוב בני אדם נמנעיםקכג מלקבוע סעודה עליהם מפני המילוי שבהקכד כיון שהמילוי ראוי ג"כ לקבוע עליו סעודה ללפת בו את הפת (או למזון ולשובע).
ויש אומריםקכה שאין חילוק בין מילוי פירות למילוי בשר וגבינה וכיוצא בהם ולעולם מברך בורא מיני מזונות אלא א"כ אוכל שיעור שרוב בני אדם קובעים עליו והעיקר כסברא הראשונהקכו וירא שמים לא יאכל מהם פחות משיעור קביעת סעודה אלא בתוך הסעודהקכז למזון ולשובעקכח כמו שיתבארקכט:
הערות
- קיד. ט"ז סק"ח.
- קטו. מ"א סקט"ו. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ד ה"ה. סדר ברה"נ פ"ג ה"ז.
- קטז. מ"א סקמ"ד בשם של"ה שער האותיות אות ק דיני ברה"נ כלל ב סי' ו, ובשם שלטי גבורים ברכות מב, א אות א בשם ריא"ז. ומ"א סקל"ז בדעת הרמ"א. ו עי' בקו"א . וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ח ה"ג. ובסדר ברה"נ פ"ב ה"ח לא כתב לקנוח סעודה אלא רק לעדון ולתענוג. ואם הוא להמשיך תאות האכילה ראה חי' צמח צדק יג, ג-ד.
- קיז. סעיף ב.
- קיח. ר' ישעי' הובא בשבלי הלקט רס"י קנט ובאגור סי' רטז ובשלטי גבורים שם. שו"ע סי"ז. רמ"א סי"ג. וכ"ה בלוח ברה"נ ופ"ד ה"ה. סדר ברה"נ שם ופ"ג ה"ז.
- קיט. מ"א סקמ"ד. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. ובסדר ברה"נ שם ליתא. ועי' קו"א סק"ג. לקמן סי' קעז ס"א. סדר ברה"נ פ"ד ה"א.
- קכ. שלטי הגבורים ושל"ה שם. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. ובסדר ברה"נ פ"ב ה"ח: או אפילו מיני ירקות שאין משביעין ומלפתין בהן הפת.
- קכא. ראה תוס' ברכות מא, ב ד"ה הלכתא. רא"ש שם סי' כו. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. ובסדר ברה"נ שם: או אפילו אינו לפתן כלל אלא שהוא מדברים הנאכלים למזון ולהשביע ודרך לקבוע סעודה עליהם. וראה גם לקמן סי' קעז ס"א.
- קכב. ס"א.
- קכג. ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 127.
- קכד. ובסדר ברה"נ שם: אף אם עיקר כוונתו באכילת פת זו בשביל המילוי שבתוכה והפת טפלה בכוונתו וכמו הסועד לחם גמור ועיקר כוונתו על הלפתן או על שארי דברים הבאים מחמת הסעודה ואוכל הפת בתורת טפלה להלפתן ושאר דברים שמברך המוציא וברכת המזון בכזית.
- קכה. תניא סי' כח הובא במ"א סקמ"ד. ט"ז סק"ו וסק"כ. ראה גם לקמן סי"ז.
- קכו. מ"א שם. וראה גם קו"א סוסק"ב.
- קכז. פרח שושן כלל א סי' ג. יד אהרן בסוף הסי'. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. אבל בסדר ברה"נ שם לא הביא כ"א דעה הא' ופסק שמברכין המוציא ובהמ"ז בכזית. וראה תהלה לדוד סקט"ז. גנזי חיים סקי"ב.
- קכח. היינו "מפני שהן באין לתבשיל ולמזון ולא לקנוח ותענוג כיון שהן ממולאים בבשר וגבינה ולא בפירות", כדלקמן סי"ז.
- קכט. סעיף יד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.