ב
ב מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע במקום מטונף צריך לחזור וליטול ידיוכ ויברך על נטילת ידיםכא ואם נגע בעוד הפרוסה בפיו לא יבלע עד שיטול ידיוכב ולא מקום הטינופת ממש אלא אפילו שוק וירך ומקומות המכוסים באדם לפי שיש בהם מלמולי זיעה וכן אם חיכך בראשו וכל כיוצא בזהכג (אבל אם שפשף ידיו על ראשו מלמעלה כגוןכד לנגבה ולא חיכך בה תוך השער בראשו ממש אין לחושכה).
ויש אומריםכו שאין לברך על נטילת ידים באמצע הסעודה כי לא תיקנו אלא בתחילתה אלא א"כ הפסיק סעודתו והלך להפליג בדבר אחר והסיח דעתו משמירת ידיו שצריך לחזור וליטול ולברך על נטילת ידיםכז כי כסעודה אחרת היא הואיל והפליג בינתיים אבל משום נגיעה במקום הטינופת ואפילו עשה צרכיוכח אין לברך על נטילת ידים.
(שכל העושה מצוה אחת ב' פעמים אינו חוזר ומברך אלא א"כ הפליג בנתים או שהסיח דעתו ממנה וחזר ונמלך או שפסקה המצוה מעצמה וחוזר לעשותה כגון שנשמטה ונפלה טליתו מעליו כמ"ש סי' ח'כט אבל זה שהפסיק טהרת ידים בידים על מנת לחזור ולטהרן או שלא מדעת כלל ובדעתו לא היה מטמאן כי אם על דעת לחזור ולטהרן אין זה חשוב הפסק בטהרתן לחזור ולברך כשחוזר ומטהרן כיון שלא הסיח דעתו מלטהרן שהרי אפילו מי שמסיר טליתו מדעתו בסתם אין צריך לחזור ולברך אם נשאר עליו טלית קטן שיש בזה גילוי דעת שאינו מסיח דעתו ממצוה זו אע"פ שאין בדעתו כלום על טלית זו ואינו יודעל אם יחזור ויתעטף בה כמו שנתבאר שםלא כ"ש זה שהדבר ידוע שבודאי יחזור למצותו לטהר את ידיו שהרי הוא מיסב בסעודה ודעתו לאכוללב).
(ויש לחוש לדבריהם להקל בספק ברכותלג):
הערות
- כ. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה סי"ז.
- כא. שו"ת רשב"א ח"א סי' קצב ובמיוחסות לרמב"ן סי' קצה. שו"ע ס"ב.
- כב. מ"א ס"ק ז.
- כג. שו"ת רשב"א ח"א סי' קצג וסי' תשנה ובמיוחסות להרמב"ן שם. וראה גם לעיל סי' צב ס"ז.
- כד. בכת"י: כדי.
- כה. כדלעיל סי' קסב ס"ב וש"נ.
- כו. רש"ל בים של שלמה חולין פ"ח סי' מא. ט"ז ס"ק ה. מ"א ס"ק ח.
- כז. כדלקמן סי' קעח ס"ז. סי' קעט ס"ה. סי' קצז ס"א. סי' ר ס"ג. סדר ברה"נ פ"ה ה"ו.
- כח. ט"ז שם. וראה גם לקמן סי' קסה סוף ס"א. וראה גם לקמן סי' קעח ס"ח לענין ברכת המוציא. ועי' לעיל סי' כה ס"ל לענין הפסק בתפילין. וראה תהלה לדוד ס"ק ג.
- כט. סעיף כג (הסיח דעתו) כד (הפליג בינתיים) כו (נפלה). וראה גם לעיל סי' כה סל"ג, לענין נשמטו התפילין ממקום הנחתן: נגמרה המצוה השייכה לברכה שברך עליהם בתחלה וכשמחזירן למקומן מקיים מצות תפילין פעם שניה ולכן צריך לחזור ולברך. ושם סל"ב מחלק בין נשמטו בשעת התפלה לבין נשמטו שלא בשעת התפלה.
- ל. בכת"י: ידוע.
- לא. סעיף כה.
- לב. וראה גם לעיל שם סי' כה
- לג. ובסדר נט"י לסעודה סי"ז: ולכן יברך בלא שם ומלכות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.