ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות נטילת ידיםקס איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה ובו י"ט סעיפים:יד

יד

יד השלג והברד והכפור והגליד והמלח^צט אם ריסקן עד שנעשו מים נוטלין מהם לידים אם יש בהם כשיעור^ק וכן נוטלין בכל דבר שברייתו מן המים כגון יבחושים אדומים או שומן דג^קא והוא שריסקן עד שנעשו מים^קב.

במה דברים אמורים כשנוטל בכלי ושופך על ידיו אז צריך ריסוק שאין נטילת ידים אלא במים אבל להטביל ידיו במ' סאה שבקרקע יש מתירין^קג אפילו בלא ריסוק ושלג המונח על פני הארץ כל שיש מ' סאה מחובר יחד אפילו נמוך מאוד מותר להטביל בו ויש אומרים^קד שאין טבילה אלא במים אלא שהשלג וכיוצא בו מצטרפין להשלים למ' סאה אף על פי שאינן מרוסקים אבל אין טובלין בהם אלא א"כ ריסקן עד שנעשו מים ובשעת הדחק יש לסמוך על סברא הראשונה להקל בדברי סופרים^קה:

הערות

צט. ראה לעיל ס"י. ערך לחם. בית דוד סי' עז.
ק. ב"י עפ"י רמב"ם הל' ברכות פ"ו ה"ד והל' מקואות פ"ז ה"ג ופי"א ה"ב. שו"ע סי"ב.
קא. אור זרוע ח"א סי' נה. הגהות אשרי ברכות פ"ב סוף סי"א. שו"ע ס"י.
קב. רמ"א שם. וראה גם לקמן סי' קסב סי"ד.
קג. מ"א ס"ק טז.
קד. ש"ך ביו"ד סי' רא ס"ק עא . לפירוש המ"א שם (משא"כ לפירוש האליה רבה ס"ק כב. ראה תורת מנחם לסדר נט"י לסעודה ס"ק סד).
קה. ב"י ביו"ד שם . הובא בש"ך ובמ"א שם. עולת תמיד ס"ק יג. וראה חידושי צמח צדק רסג, ג ואילך. ובסדר נט"י לסעודה ס"ח פסק כדעה הב'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.