יז
יז אבנים הקבועים בכותל שחקק בהן בית קיבול ותיקן להם ברזא אין ליטול מהן לידים שכיון שהם קבועים בכותל לעולם הרי הן ככותל ואין שם כלי עליהן אע"פ שעשה להן בית קיבול אבל אם חקק להן בית קיבול תחלה ואח"כ חיברן בכותל נוטלין מהן הואיל והיה עליהן שם כלי בתלושקלא וכן כלי המחובר לקרקע נוטלין ממנו.
והוא שיש לו ברזא ונוטל דרך ברזא שמסירה בכל שפיכה ושפיכה שזו נקראת נטילה מכח נותן כמו שיתבארקלב אבל אם הכניס ידיו לתוך הכלי ושכשכן במים לא עלתה לו נטילה שזו אינה נטילה אלא כעין הטבלה היא זו הואיל והכלי מחובר לקרקע ואין טבילה בשאוביןקלג.
אבל אם אין הכלי מחובר לקרקע הרי זו דרך נטילה אע"פ שאין באים על ידיו מכח נותן לפי שבין שנוטל ידיו מתוך הכלי ובין מכניס ידיו לתוך הכלי הכל נקרא נטילה בכליקלד משא"כ בצינור (א) שאינו כלי מפני שאין לו ד' דפנותקלה לפיכך הצריכו שיתן בו ידיו קרוב לשפיכת הדלי שיבאו המים על ידיו מכח שופך מהכליקלו וה"ה לכל מי שאוחז ידיו חוץ לכלי צריך שיבאו המים על ידיו מכח נותן מהכליקלז אבל כשמשים ידיו בתוך הכלי א"צ לנותן רק שיהא במים כשיעור נטילה שהיא רביעית וא"צ להיות כשיעור טבילה שהוא מ' סאהקלח.
ויש אומריםקלט שלעולם אינה חשובה נטילה אלא א"כ באו המים על ידיו מכח נותן כמו שמצינו בקידוש ידים ורגלים במקדשקמ דכתיב ורחצו ממנו ולא בתוכוקמא שבתוכו אינו רוחץ מכח נותן אבל חוצה לו רוחץ ע"י הסרת הברזא מהדד היוצא ממנוקמב וזה נקרא כח נותן כמו שיתבארקמג.
ובשעת הדחק יכול לסמוך על סברא הראשונהקמד ויברך על נטילת ידיםקמה ואם אח"כ נזדמן לו ליטול כדרך נטילה יטול בלא ברכה ויש אוסריןקמו אפי' בשעת הדחק לפי שהעיקר כסברא האחרונה (ויש לחוש לדבריהם שלא לברך על נטילה זו אלא נוטל בלא ברכה ויכרוך ידיו במפה ויאכל שיש מי שמתיר על ידי מפה בכל מקום כמו שיתבאר בסי' קס"גקמז):
הערות
- קלא. אגודה ב"ב סי' קטו. רמ"א ס"ז. וראה חידושי צמח צדק רנט, ד שמחלק בזה בין אבנים הקבועים בכותל לבין אצטרובל ודף של נחתומין, ובין לא היה עליו תורת כלי מעולם לבין כלי שניקב וקבעו בקרקע. ולענין טבילה בהם - ראה לקמן חיו"ד בדיני תקוני מקוה ועשייתה. וראה תקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו ע' כב.
- קלב. לקמן סעיף יח.
- קלג. רמב"ן חולין קז, א ד"ה ואין. הובא ב רשב"א שם ד"ה האי וד"ה וליטול ובתורת הבית הארוך בית ו סוף שער ג. שו"ע ס"ח. ובזה גם הראב"ד מודה, כדלקמן סכ"ג, ובהמצויין לעיל סט"ו, ובקונטרס אחרון.
- קלד. שאילתות דרב אחאי פר' מצורע שאילתא צ. בה"ג ברכות פ"ו (ט, ב). רשב"א שם ובשו"ת סי' קצא וסי' תקט. דעה הא' שבשו"ע שם.
- קלה. ראה טור ושו"ע יו"ד סי' רא סל"ה.
- קלו. רשב"א בתורת הבית הארוך בית ו שער ד. וכ"ה בחידושיו לחולין שם ד"ה מגופת ובשו"ת ח"א סי' תקט. שו"ע שם. ועי' בקונטרס אחרון .
- קלז. כדלקמן סי"ח וש"נ.
- קלח. ב"ח ד"ה וצריך. ט"ז ס"ק י. דלא כהגהת אשרי ברכות פ"ב סוף סי"א, בשם אור זרוע ח"א סי' סא.
- קלט. תוס' חולין שם ד"ה דלא. רא"ש חולין פ"ח סי"ג. וסמ"ק סי' קפא. והגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ו אות ו (ובדפוס קושטא שם בשם סמ"ג עשין כז הל' נט"י). טור. דעה הב' שבשו"ע שם.
- קמ. שמכאן למדו שצריך כלי, כדלעיל ס"א. ולענין טבילה בכלי למד מכאן בה"ג (שם ושם) דהיינו בקידוש ידים דוקא ולא בנט"י, והחולקים סוברים שגם בזה נט"י שוה לקידוש ידים ורגלים (ריטב"א חולין שם).
- קמא. שמות ל, יט. זבחים כא, א.
- קמב. סמ"ג עשין כז הל' נט"י. וראה לעיל סי"ד שעיקר הלימוד שצ"ל בנט"י כח נותן הוא מהזאת מי חטאת.
- קמג. לקמן סי"ח.
- קמד. שו"ע שם.
- קמה. מ"א ס"ק טו.
- קמו. רש"ל בים של שלמה חולין פ"ח סי' כג. ט"ז ס"ק יא.
- קמז. לפנינו שם לא הובאה דעה זו (רק דעת הערוך להתיר באין מים מצויין לפניו כו'), אבל בב"י שם הובאה דעת הרמב"ם הל' ברכות פ"ו הי"ח. וראה גם רש"י חולין קז, ב ד"ה ולא התירו. וראה חקרי הלכות ח"ז לז, א. וכעין זה הכריע רבינו בסדר נט"י לסעודה סכ"ב, להקל בשעת הדחק בדבר שטיבולו במשקה לכרוך מפה על ב' ידיו. וראה העו"ב תתז ע' 59.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.