יג
יג לא ימלא חפניו מים ויתן לחבירו על ידיו שאין נוטלין אלא מן הכליפו.
והוא הדין אם נטל ידו אחת מן הכלי ואח"כ שפך ממנה לידו השניה לא עלתה לו נטילהפז.
ויש מתירין בזהפח שכיון שנטילת ידו הראשונה היתה מהכלי נקראת נטילת השניה נטילה מכח הכלי משא"כ כשחבירו נתן לו בחפניו שאין באים על ידו של זה מכח כליפט אלא שלחבירו באו מן הכליצ וכן נהגו מקדם להקל אבל העיקר כסברא הראשונה ולכן יש להחמיר לכתחילהצא.
ואף המתירין לא התירו אלא כשידו הראשונה היתה טהורה כגון ששפך עליה רביעית בבת אחת ונטהרה ומקבל בה עוד מים ושופך ממנה על השניהצב ג"כ רביעית בבת אחת או אפילו מעט מים ראשונים ושניים ומשפשף זו בזו שיגיעו המים בשניה בכל הפרק הצריך נטילת ידיםצג.
אבל אם שפך על הראשונה פחות מרביעית נטמאו המים שעליהצד וכששופכם על השניה מטמאין המים את היד השניהצה וגם יד השניה מטמא את המים שעל גבי הראשונה כשמשפשף בהצו וכשחוזר ונוטל מים שניים לטהר הראשונים אינן מועילות כלום לטהרם מטומאתם שנטמאו מיד השניה שאין המים שניים מטהרים הראשונים אלא כשנטמאו מן היד ששפכם עליה ולא כשנטמאו מיד אחרתצז ונשארת יד זו בטומאתה עד שינגבה יפה ממימיה ויחזור ויטלה כראוי וגם יד השניה שנטמאה ממי הראשונה אין מים שניים מועילים לטהרה וצריך לנגבה ולחזור וליטלהצח.
ואף אם נטל גם מים שניים על ידו הראשונה קודם ששפך ממנה להשנייה מכל מקום כשמשפשפן זו בזו נטמאו מי הראשונים מן השניה וחוזרים ומטמאים את הראשונהצט.
אבל כששופך רביעית בבת אחת אינן מקבלין טומאה כלל מהידים לא מיד זו ששפכם עליה ולא מיד זו ששפשפה בהםק.
והוא שישפוך תחילה הרביעית על כל הפרק הצריך נטילת ידים ליד הראשונה (ומקבל עוד מים לשפשף בהם השניה) אבל אם מקבל רביעית בפיסת היד לבד ומשפשף בהם שתי ידיו לא עלתה לו נטילה כי מיד שקיבל המים בפיסת ידו נטמאו שלא אמרו רביעית מים אין מקבלים טומאה אלא בדרך נטילה שהוא כששופכם על כל הפרק שהיא נטהרה בנטילה זו אבל אם שפכם על החצי הרי חצי זה בטומאתו לדברי האומרים שאין ידים טהורות לחצאין כמו שיתבאר בסי' קס"בקא וחוזר ומטמא את הידים וכשמשפשף בהם כל ידיו נטמאו כל ידיו וצריך לנגבןקב.
ויש אומריםקג שלא התירו המתירין אלא כשטיהר ידו הראשונה ברביעית או במים ראשונים ושניים ומקבל בה עוד ושופך על השניה ג"כ או רביעית או מים ראשונים ושניים שיגיעו לכל הפרק אבל אם שפשף השניה בראשונה להגיע המים ראשונים ושניים לכל הפרק לא עלתה לו נטילה לפי שהמים הראשונים מטמאין את היד הראשונה בנגיעת היד השניה בהם ואף אם מים הראשונים אלו הם מרביעית שטיהרו יד הראשונה מכל מקום כיון שנשתיירו בה מעט מהם ושפכם על השניה נטמאו מיד השניה שהרי אין בהם רביעית וחוזרין ומטמאין יד הראשונה בנגיעתה בהם כשמשפשף בהקד. (וכן עיקר.
ולדברי הכל אם נטל ב' ידיו בבת אחת שאדם אחר שופך עליהן נעשו שתיהן כיד אחת ואינן מטמאות זו את זו בנגיעתן זו בזו כשמשפשפן במים זו בזוקה להגיע המים לכל הפרק ואפילו אינו שופך עליהן כל הרביעית כמו שיתבאר בסימן קס"בקו ואף על פי שאין המים מגיעים לכל הפרק מכח הכלי אלא בשפשופו אין בכך כלוםקז):
הערות
- פו. משנה פ"ק דידים מ"ב. טור ושו"ע ס"ו. וראה גם לקמן סי' קסב סי"ג.
- פז. מרדכי פ"ח דברכות רמז רא. שו"ע שם.
- פח. תוס' (הובא בפסקי התוס' סוטה פ"א אות ה), ו רשב"א חולין קז, א ד"ה האי אריתא ובתורת הבית הארוך בית ו שער ג, ושבלי הלקט סי' קלו בשם ר"ת. שו"ע שם.
- פט. תורת הבית ושבלי הלקט שם. וכן אם נטל בידו האחת מים מהנהר, כדלקמן סכ"ד.
- צ. לבוש ס"ה. עולת תמיד ס"ק ז.
- צא. תרומת הדשן סי' רנט. רמ"א ס"ו. מ"א סי' קסב ס"ק יב.
- צב. בדק הבית. שו"ע שם.
- צג. פסקי התוס' ותרומת הדשן שם (שמיד אחר שפיכה על יד הא' משפשף בה את היד הב'. וכאן מפרש דהיינו אחר ששופך ממנה על היד הב'. ולדעה הב' דלקמן היינו ע"י שפיכה - בלי שפשוף כלל, כמובא ברשב"א ובשבלי הלקט ובשו"ע שם).
- צד. כדלקמן סי' קסב ס"א.
- צה. משנה ידים פ"ב מ"ג. רא"ש חולין פ"ח סי"ח. טור ו שו"ע סי' קסב ס"ד - כשמשפשפן, והוא הדין כששופכם על השניה.
- צו. מעדני יום טוב חולין שם ס"ק ח. מ"א שם ס"ק ז.
- צז. כדלקמן שם ס"ט.
- צח. רא"ש וטור ו שו"ע שם .
- צט. כדלקמן שם.
- ק. כדעה הא' דלקמן שם ס"ח.
- קא. סעיף ז.
- קב. ט"ז ס"ק ז הב'.
- קג. שיירי כנסת הגדולה הגב"י. מ"א סי' [ק]סב ס"ק ט (בתירוץ הב'). וראה לקמן שם ס"ח שמחלוקת זו היא גם כשנטל ידו הא' מרביעית ונגעה בידו הב' שאינה נטולה, וש"נ.
- קד. וכ"ה לקמן שם סוף ס"י.
- קה. ב"י ד"ה ודע. שו"ע שם ס"ה. וכ"ה לקמן שם סי"א.
- קו. סי"א (לענין שאין מטמאות זו את זו בנגיעתן) וס"ג (דסגי פחות מרביעית בשתי שפיכות). וראה גם לקמן סי' קס סי"ז.
- קז. ראה פסקי תוס' ותרומת הדשן שם, לפי שיטת ר"ת הנ"ל. וראה העו"ב תתה ע' 51.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.