ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות נטילת ידיםקנט באיזה כלי נוטלין לידים וכיצד יבאו המים לידיו ובו כ"ה סעיפים:ה
ה
ה אבל אם אינו מחזיק רביעית מהנקב ולמטה אע"פ שיכול לקבל רביעית כשיטנו על צדויז כגון שתיקן והרחיב מקום מושבו שלא ישפכו ממנו מים כשיטהו על צדויח וכן חבית שנחלקה לארכה שהיא מקבלת על דופנה כשהיא שוכבת בלי שיסמכוה בדבר אחר אין נוטלין ממנה לידיםיט לפי שכל כלי שאינו יכול לקבל כשהוא יושב על שוליו אלא כשמטהו על דפנו אינו נקרא כלי אלא שבר כלי הואיל ואין משתמשין בו כשהוא יושב על שוליוכ ויש מקיליןכא בכל שבר כלי שיכול לקבל רביעית בלי שיסמכוהו בדבר אחר ויש לסמוך על דבריהם להקל בדברי סופרים.
אבל אם אינו יכול לקבל רביעית אלא ע"י סמיכה לדברי הכל אין נוטלין ממנוכב אפילו הוא שלםכג אם מתחילתו נעשה לקבל שלא ע"י סמיכה ואח"כ נפחת קצת במקום מושבו שאין בו נקבכד:
הערות
- יז. תוספתא ידים פ"א ה"ד, לפירוש הב"י סוף ד"ה כתב הרמב"ם.
- יח. מ"א ס"ק ג (דלא סגי במה שתיקן מקום מושבו עד שיחליק מקום השברים, כדלעיל סוף ס"ד). וראה תהלה לדוד ס"ק ב.
- יט. משנה ידים פ"א מ"ב (דפנות הכלים), לפירוש המ"א שם ממשמעות הפוסקים.
- כ. ט"ז ס"ק א. משא"כ כשנשבר למעלה ונשאר יושב על שוליו, כדלעיל ס"ד.
- כא. תוס' חולין קז, א ד"ה מגופת (לענין דפנות הכלים שהוא מטעם שאינה יושבת אלא מסומכת). רא"ש חולין פ"ח סי' טז. טור. ב"י שם וסוף ד"ה שבר כלי.
- כב. ראה כלים פ"ב מ"ב.
- כג. טור ו שו"ע ס"ג.
- כד. ט"ז ס"ק ד. משא"כ כשמתחלה נעשה להשתמש בו ע"י סמיכה, כדלקמן ס"ט וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.