ט
ט כל משקה אע"פ שנקרש לגמרי אם חוזר ונימוח חוזר להיות תורת משקה עליו על הנימוחצה ולכן עיסה המטוגנת בחמאה צריך ליטול ידיו תחלה שהחמאה היא חלב שקרוש וחזר ונימוחצו אבל המטוגנת בשומן אין צריך נטילת ידים שהשומן אינו מז' משקיןצז וכן מרקחת בדבש תמרים או דבש הקנים (שקורין צוק"ר)צח.
ואפי' לטיגון בחמאה א"צ נטילת ידים אלא במקומות שמתיכין החמאה לבדה תחלה בכלי אחד ואח"כ משימין אותה לתוך הטיגון כשהיא מהותכת ונימוחה שכבר ירד עליהם תורת משקה קודם שנתנה לתוך האוכל שהוא הטיגוןצט אבל במקומות שנותנין לתוך הטיגון חמאה קרושה שאין בה טופח על מנת להטפיח אין צריך נטילת ידים לטיגון זה שכיון שהחמאה קרושה היתה אוכל גמור וכשהתחילה להיות נימוחה ולצאת ממנה משקה הרי יצא לתוך האוכל שהוא מין הטיגון וכל משקה הבא לאוכל מתחלת יציאתו אין עליו תורת משקה כלל אלא תורת אוכלק כמו שיתבאר בסי' ש"כקא:
הערות
- צה. משנה פ"ג דטהרות מ"א. וראה גם לקמן סי' שיח סכ"ה-ז וש"נ. דברי נחמי' או"ח ל, א.
- צו. ט"ז ס"ק ט. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה ס"כ.
- צז. ט"ז שם.
- צח. שו"ת רדב"ז שם. עולת תמיד ס"ק ד. אליה רבה ס"ק ו. וראה חיבור לטהרה בסוף הל' נט"י.
- צט. אף שהתיכה על מנת לתת אותה בתוך הטיגון. וראה תהלה לדוד ס"ק ט. חקרי הלכות ח"ז לג, א. וראה דברי השואל בשו"ת צמח צדק חאו"ח סי' כה.
- ק. שו"ת מהרי"ט שם. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה שם.
- קא. סעיף ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.