ו
ו אפילו פירות הכבושים או שלוקים ומבושלים באחד מז' משקים אלו (א) שסחט המשקה שנבלע בהםעד אין על הנסחט זה תורת משקה אלא תורת אוכל מאחר שהיה בלוע באוכל כמ"ש בסימן ש"כעה וכן בבשר ודגים ושאר מיני אוכלים הכבושים או שלוקים בא' מז' מיני משקים אלו.
ומכל מקום לאכול האוכל זה הכבוש או השלוק ומבושל בעוד שהרוטב והמרק טופח עליו שלא נתנגב עד שלא יהא בו טופח על מנת להטפיח צריך נטילת ידיםעו שהרי אוכל זה מטובל במשקה שהמרק של הכבושים או השלוקים ומבושלים משקה גמור הוא כשהוא מז' משקים רק מה שנבלע ממנו בתוך האוכל בלבד יצא מתורת משקה ולא מה שטופח על גביו אע"פ שנחשב כאוכל לענין ברכהעז כמ"ש בסי' ר"יעח ולכן ינגב אותו תחלה ממשקה שעל גביו ואף שחוזר ומתלחלח ממשקה הנסחט מתוכו כשנוטלו בידו אין בכך כלום או יאכלנו על ידי כף אם הוא דבר שדרכו לאכול על ידי כףעט:
הערות
- עד. עי' בקונטרס אחרון.
- עה. לקמן שם סי"א, שמן התורה יש להם דין אוכל לענין סחיטה בשבת.
- עו. רשב"א בתורת הבית הארוך והקצר בית ו שער א. ט"ז ס"ק ט. מ"א ס"ק י. דלא כרש"ל בים של שלמה חולין פ"ח סי"ח. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה ס"כ.
- עז. שו"ת מהרי"ט ח"א סי' עו .
- עח. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה מ"א שם ס"ק א. סי' קצז ס"ב. סי' תריב ס"ב. לוח ברה"נ פ"ב ה"ח. סדר ברה"נ פ"ח ה"ח.
- עט. כדלעיל ס"ג, בדבר שדרכו לאכול לפעמים בידו ולפעמים על ידי כף, וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.