לא
לא וכן המקרא את הכהנים בין שהוא ש"ץ בין אחררעו לא יענה אמן אחר סיום פסוק א' או ב' של ברכת כהנים שמא לא יוכל לכוין מהר לדעת להתחיל פסוק שלאחריה שיתעלם ממנו איזו פסוק יש לו להקרות אם ב' או ג'רעז.
אבל אחר ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן יש מי שמתיררעח לענות אמן אפילו לפי מנהגנורעט שקורין גם תיבת יברכך לפי שזה אין לחוש כלל שיתעלם ממנו תחלת הברכה ואין חוששין אלא שמא יתחלף לו פסוק ב' בג' (אבל בתחלת הברכה אין לחוש לזה שמטעם זה יש מקומות שאין מקרין כלל תיבת יברכך מפני שאין לחוש בה לטעות ואף למנהגנו שמקרין אותה אינו משום חשש טעות אלא משום שדרשו חכמים שצריך להיות אמירה על כל דיבור ודיבור כמ"ש למעלהרפ).
ואפילו הוא ש"ץ אין אמן זה חשוב לו הפסק בתפלה מפני שהוא צורך התפלה שנשיאת כפים הוא מכלל התפלהרפא ואי אפשר לנשיאת כפים בלא ברכה שלפניו ואם הוא מובטח שיוכל לכוין מהר לדעת איזה פסוק יש לו להקרות רשאי לענות אמן אחר פסוק א' או ב' ובפרט עכשיו שמקרין מתוך הספררפב:
הערות
- רעו. כדלעיל סכ"ב וש"נ.
- רעז. רש"י משנה ברכות לד, א ד"ה מפני. רמב"ם הל' תפלה פי"ד ה"ה. טור . ט"ז ומ"א שם.
- רעח. ט"ז ס"ק יד.
- רעט. כדלעיל סוף סכ"א.
- רפ. סכ"א במוסגר וש"נ.
- רפא. תוס' ו רא"ש שם. וראה גם לעיל סט"ז וש"נ.
- רפב. מ"א ס"ק כט. וראה גם סוף הסעי' הקודם וש"נ. ו עי' במ"ש סכ"א דבדיעבד אינו מעכב להקרות מלה במלה ואם כן אין לחוש כ"כ לסברת הט"ז ס"ק יד בענין זה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.