ב
ב הנוהגים לשחות בראש השנה ויום כפור כשאומרים זכרנו ומי כמוךו צריכים לזקוף כשמגיעים לסוף הברכהז ואע"פ שבאבות כורע בסוף הברכה מכל מקום צריך לזקוף מעט בסוף זכרנוח קודם שיאמר איזו תיבות הסמוכות לברוך אתהט כדי שיוכל אח"כ לחזור ולשחות כשיאמר ברוך אתה שלא די בשחיה הראשונה מפני שצריך לכרוע בברוךי כמו שיתבאריא ועוד כדי שיהיה נראה שחוזר וכורע משום חיוביב ששחיה ראשונה היתה רשות ובסוף מי כמוך א"צ לזקוף עד שיגיע לברוך אתהיג שאז זוקף מעט כדי שלא להוסיף על תקנת חכמים שלא תקנו לשחות אלא בברוך אתה שבאבות והודאה.
וכן הנוהגים להתפלל כל התפלה בראש השנה ויום כפור בכריעה צריכים לזקוף בסוף כל ברכהיד ובתחלת כל ברכהטו שלא להוסיף על תקנת חכמים שלא תקנו אלא בתחלת אבות והודאה ובסופן:
הערות
- ו. ראה לקמן סי' תקפב ס"ו.
- ז. תוס' ברכות יב, ב ד"ה כרע. ושם לא, א ד"ה ומוצאו. סמ"ק סי' יא. רא"ש ברכות פ"ה סי' ג. טור ושו"ע ס"ב.
- ח. רמ"א שם.
- ט. ט"ז ס"ק ג.
- י. אגודה ברכות סי' כט. מ"א ס"ק ב.
- יא. להלן ס"ה.
- יב. רמ"א שם.
- יג. ט"ז ס"ק ג.
- יד. ראה תוס' ברכות יב, ב ד"ה כרע. טור ושו"ע סי' תקפב ס"ד. וראה לקמן שם ס"ה.
- טו. ט"ז שם. וראה מהרש"ל בחי' לטור סי' תקפב הובא בפרישה שם אות ב, וב"ח שם ד"ה ונוהגין. ולקמן שם ס"ה. וראה לקמן סוף ס"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.