ב
ב בקש לצאת ממנו רוח מלמטהג ונצטער הרבה ואינו יכול להעמיד עצמוד הולך לאחוריו ד' אמותה ומוציא הרוח ולא ילך לצדדים מפני שצריך שיהיו פניו מכוונים כנגד המקום שהתחיל להתפללו שלא יהא נראה כפוסק לגמרי ואין כוונתו לחזור לתפלתו וממתין עד שיכלה הריח ואומר רבון העולמים יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו חרפה וכלימה בחיינו רמה ותולעה במותנו ואין אמירה זו חשוב הפסק בתפלה הואיל וכבר מופסקת תפלתו על ידי הרוחז וחוזר למקומוח וחוזר למקום שפסקט ולא יגמור תפלתו במקום שנתרחק שם הואיל וכבר התחיל להתפלל כאן וקבעה השכינה מקום כאןי וכשבקש להתעטש נתרחק ממקום השכינה לפיכך צריך הוא לחזור למקום שקבע לשכינה.
ועכשיו לא נהגו אפילו המדקדקים להרחיק ד' אמות ולומר רבון וכו' ויש שלמדו זכות לומריא שלא הצריכו להרחיק אלא כשמתפלל בביתו אבל כשמתפלל בצבור שזה לו בזיון גדול שנראה לכל בשתו וכלימתויב אינו צריך להרחיק כלל שגדול כבוד הבריותיג וכיון שא"צ להרחיק אין לומר ג"כ רבון כו' כיון שאין חרפתו וכלימתו ניכרת רק ממתין עד שיכלה הריח.
וכל זה כשאינו יכול להעמיד עצמו אבל אם יכול חייב להעמיד עצמויד בכל מה דאפשר שלא להפיח בתפלה ואין בזה משום בל תשקצוטו ואפילו אם נצרך לנקביו יעמיד עצמו כמ"ש בסי' צ"בטז:
הערות
- ג. ברכות שם . טור ושו"ע ס"ב. וראה לעיל סי' פ ס"א.
- ד. רמב"ם פ"ד מהל' תפלה הי"ב. שו"ע שם.
- ה. ראה גם להלן סי' קד סוף ס"ב וש"נ.
- ו. הרב רבינו יונה ברכות שם (טו, ב ד"ה מהלך). ב"י (ד"ה וכתב). מ"א ס"ק ב.
- ז. רש"י ברכות שם ד"ה ואומר. מ"א ס"ק ג.
- ח. רמב"ם שם. שו"ע שם.
- ט. תוס' ברכות שם ד"ה ואומר. תלמידי רבינו יונה שם (ד"ה וכשיכלה) ורא"ש פ"ג דברכות סי' מא בשם הלכות גדולות (סוף פ"ג דברכות). טור ושו"ע שם.
- י. ב"י (ד"ה ומ"ש רבינו). לבוש ס"ב. עולת תמיד ס"ק ב. וראה לעיל סי' צח ס"א וש"נ.
- יא. שו"ת תרומת הדשן סי' טז. רמ"א ס"ב. מ"א ס"ק ה.
- יב. עי' לעיל סי' ג מהדו"ב ס"ג.
- יג. ראה לעיל מהדו"ב סי' ג סי"א וש"נ.
- יד. ב"י (ד"ה ומ"ש בקש). מ"א ס"ק ד. וראה תרומת הדשן שם. לבוש סוף ס"ב.
- טו. וכ"ה בסידור (הנהגות בית הכסא) ד"ה ולא ישהה.
- טז. ס"ב וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.