ג
ג ואם אינו יכול לכוין בלחשכג או שאינו יכול לכוין כל כך כמו בקול רםכד מותר להגביה קולו כדי לכוין יפה והוא שמתפלל בינו לבין עצמוכה אבל בצבור אסור להגביה קולו מפני שמטריד הצבור אלא אם אינו יכול לכוין בלחש ילך ויתפלל בביתו בקולכו ואפילו אם יכול לכוין בלחש כמו בקול אם משמיע קולו כשמתפלל בביתוכז כדי שילמדו ממנו בני ביתו נוסח התפלה מותר.
ולכן נוהגין שבראש השנה ויום כפור מגביהין קולם כדי שילמדו זה את זהכח מפני שאין רגילין בתפלות אלו ועוד כדי לעורר הכוונה ביותר מפני שהם ימי תשובהכט ואין חוששים שיטרידו ויטעו זה את זה כיון שסידורים ומחזורים בידםל ואעפ"כ יותר טוב להתפלל בלחש אם יכול לכויןלא ועכ"פ יזהרו שלא להגביה קולם יותר מדאילב שכל המגביה קולו הרבהלג ה"ז מנביאי השקר שנאמר בהםלד ויקראו בקול גדול.
ומכל מקום ש"ץ המגביה קולו כדי לעורר הכוונה ולהשמיע יפה לבריות יפה הוא עושהלה שעיקר תפלת הש"ץ נתקנה בקול רם אבל אותם שעושים כן להראות קולם עושים שלא כהוגן:
הערות
- כג. רב הונא שם ברכות כד, ב. טור ושו"ע ס"ב.
- כד. ט"ז ס"ק א.
- כה. גמרא שם . טור ושו"ע שם.
- כו. ראה פרישה סוף אות ז.
- כז. ירושלמי ברכות פ"ד ה"א לפי' ראבי"ה ברכות סי' עא ופסחים סי' תקכט, ורשב"א ברכות לא, א, ושבלי הלקט סי' יז, ומרדכי יומא רמז תשכה, וטור. רמ"א שם.
- כח. ראבי"ה פסחים שם. מרדכי שם. פסקי תוספות ר"ה פ"ד אות עב. שו"ע ורמ"א ס"ג.
- כט. ב"י . ט"ז ס"ק ב.
- ל. ראבי"ה ומרדכי שם. ט"ז שם.
- לא. מ"א ס"ק ד.
- לב. שו"ת ודרשות מהר"י וייל סי' קצא. עי' דרכי משה . רמ"א ס"ג.
- לג. ברייתא שם ברכות כד, ב.
- לד. מלכים א יח, כח. רש"י ברכות שם ד"ה הרי זה מנביאי.
- לה. ט"ז ס"ק ג. וראה לעיל סי' נג סי"ד וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.